לרומנים שמתרחשים בקיבוץ וגיבוריהם הופכים "קורבנות" החברה הקיבוצית, נוסף עתה ספר חדש בשם "המקום שבו השמש מתחיל" (הוצאת גוונים) אותו כתב עמרי קרונלנד.

עטיפת הספר

קרונלנד מיומן מעבודתו בטלוויזיה בכתיבה ובתיאור מעמדים חברתיים וחיבוטים נפשיים, וגם אם סצנה מסוימת לא תורמת לקצב הפנימי של העלילה, חלוקת הספר לפרקים קצרים מחלצת אותה מהשעמום ואת הקורא מהפסקת הקריאה.

במהלך הקריאה אפשר לחוות את תיאור הדברים כסרט או כמחזה, כשהמונולוגים והדיאלוגים של קרונלנד מתפקדים כטיוטה לתסריט אפשרי.

הסופר רקח סיפור רווי דם, יזע ודמעות על נער בן 17 בשם יהונתן, שהוא אדם חריג חברתית (שמן וצולע, מגמגם, על הרצף האוטיסטי). יהונתן מוקע מחברת הילדים ומתקשה לעכל את חברת המבוגרים. רק משפחתו האינטימית מהווה עבורו מפלט מסבל הקיום.

הקיבוץ שבו מתרחש סיפור העלילה מכונה תל דוד, אבל הקיבוצים הסמוכים כבר מוזכרים בשמם: בית אלפא, חפציבה, מסילות ועוד. הנחל הזורם בעיבורו של הקיבוץ מכונה בסיפור "עוזי". מכאן אפשר להניח שהסופר התכוון לקיבוץ ניר דוד (בשמו המקורי תל עמל), ולנחל האסי.

פרט לכך מתקיימים בסיפור מרכיבים שלא יכולים היו להתרחש באמת, לא בקיבוץ מומצא ולא באחד קיים. הגיבור הצעיר נרדף ומוכה, דומע ולא אחת זב דם ממש, והמערכת החינוכית כולה מחרישה את הנושא ולא מסייעת ליהונתן להיחלץ מהנערים הרודפים אותו.

לא אחת הוא נרדם בנחל או בפרדסים המקיפים את הקיבוץ, ונדמה שאיש לא מחפש אחריו. אבק הכוכבים המיוחל מזדמן ליהונתן רק כשאחותו, החיילת הקרבית תמר, נחטפת ומתנהלים מגעים להחזירה הביתה בתמורה לשחרור מחבלים.

בעת שהוא שוהה בחדר שלה, מגלה גיבורנו מחברות שבהן כתבה תמר ספר עז רגש וביטוי. הוא מחליט להעתיק אותו ולחתום עליו ככותב, והשאר כמו בחלומות. הספר הופך רב מכר, והנער המושפל והנרדף נהיה לגיבור ספרות ותרבות שאף זוכה בפרס אלון המקביל לפרס ספיר היוקרתי.

כעת, לאחר שהתהילה אופפת אותו וגם החברה הקיבוצית למדה להעריך אותו, הוא חושש שהדבר יתגלה לאחר שאחותו תשוב מהשבי. הסוף מפתיע לפחות כמו מה שקדם לו.

באחת מהביקורות על הספר נכתב שהוא כתוב ב"פאתוס סנטימנטלי ומערבב קיטש ומוות. מתחקה אחר הכללים הרטוריים והסגנוניים של 'טלוויזיה מרגשת', כפי שהתקבעה במקומותינו המסחריים. עתיר דמעות, המון דמעות. כשהדמויות ממררות בבכי בכל פסקה שנייה, הן מייצרות אדישות ואפילו קוצר רוח".

אבל למרות הדברים שצוינו, שאכן מתאימים לרוח הספר, "המקום שבו השמש מתחיל" אינו ספר מייגע וגם לא כזה שמייצר אדישות וקוצר רוח. הוא נכתב ברוח מרעננת שלבטח תדבר לקהל הצעיר יותר, שאינו מורגל בספרים עבי כרס וחמורי סבר בשפה גבוהה ולא נגישה בעליל.

יתרונות הספר החדש גדולים מחסרונותיו, וגם זה הישג לא מבוטל לסופר צעיר כעמרי קרונלנד.