בשבת האחרונה נפתחו במשכן לאמנות בעין חרוד שתי תערוכות שמצליחות, כל אחת בדרכה המיוחדת, להרטיט את הלב.

עבודה של תמר גטר. צילום: קרני עם-עד

המפגש הזה, שנעשה בזכות האוצר הראשי יניב שפירא, מחצין את ההבדלים הניכרים בין שני האומנים וחומרי היצירה שלהם. ובכל זאת, הסוסים שציירה תמר גטר מתגלגלים על פני האדמה ומתכתבים עם הפרפרים שתיעד אורי ניר במיצגי הווידאו שלו.

"הליוטרופיון". כך מכונה מכלול הרישומים וציורי הבד של תמר גטר. הפירוש הוא "הפונה אל השמש", כשהכוונה היא לפרח החמנייה, לשולחן ולסוס שכולם הפוכים ומבטם נוטה לעבר שמש נעלמה.

גטר היא רשמת מחוננת, וככזו ציירה במשך שנתיים גלגולי הרפיה של סוסים. "הרישומים בוצעו במהירות בזה אחר זה", כתבה גטר על הניירות שמאכלסים מספר חללים במשכן, "והתבססו על גלגולי הרפיה של סוסים. תחילה מצילומי חטף מתוך סרטונים של כמה שניות, ובהמשך במתכונת של רישום מרישום, סדרה אחת שהובילה לבאה אחריה".

המראה של הסוס המתגלגל על גבו ועל צדו, הכה במראהו הגס ובתנועתו את האומנית. היא גילתה באותה התפלשות תערובת של מהירות ואיטיות, קלילות וכובד וגם עונג צרוף.

אורי ניר מציג במשכן את תערוכתו רחבת ההיקף "סכר פרפר". בעוד שגטר עוסקת באובייקטים או בבעלי חיים שמייצגים הנחות מושגיות ופלסטיות, מתמקד ניר במשפחה האינטימית שלו ובשיר שלובש כסות אמנותית של בלונים פורחים, פרפרים, קעקועי גוף שמכסים כביכול את גוף בנו הצעיר שמשוטט בגן עדן פרטי.

סרטים ופסלים משמשים בערבוביה, כשבמרכז התערוכה שיר שנכתב באנגלית ומתאר יקום משפחתי כבול לזהויות ולעובדות קטנות.

עבודה של אורי ניר. צילום: קרני עם-עד

סרט בן 20 דקות בשם סכר הפרפר צולם בעת חופשה משפחתית בתאילנד. אורי ניר וילדיו גילו שתוחלת חיי הפרפרים באי שבו שהו חופפת לזמן שהותם בו. הסרט מתעד את יחסי הילדים (הבן הבכור והתינוקת) והפרפרים, כשגם עינו של האמן שבה הושתלה כנף של פרפר מככבת בווידיאו.

תחושת האסון הבלתי נראה מרחפת מעל המראות כולם. תורמים לכך קולות בכי של תינוקת מעורבבים בצלילי כלי נגינה תאילנדי המכונה נבל הפרפר. בסרט נוסף נראה בנו של ניר מטייל בפארק גני יהושע, תוך שהוא מחזיק את אחותו הקטנה בחבל בעוד היא עצמה רתומה לזוג בלוני הליום עצומים.

אותם בלונים חוסמים חלק מהכניסה לחלל התערוכה. הסאונד של הסרט מבוסס על שיר שמושמע בהשפעת גז הליום, ובלונים מלאים בגז מונחים גם הם כפסל אילם ומעורר חלחלה.

לשני המיצגים מתווספים עשרות שפורפרות טלפון, אליהן התיך האמן אוזניים גדולות מעוטרות ומשוכפלות מחומר פלסטי. גם האוזניים, איך לא, הן הדגמים של אוזני בתו התינוקת מתקופת ינקותה. התערוכות יהיו פתוחות בשלושת החדשים הקרובים.