בשבת האחרונה נפתחה בגלריה 'העמקים' שבקיבוץ שער העמקים תערוכת ציור חדשה של עידית סולומין בשם 'אבא, חלוץ בתבנית נוף מולדתו'.

תהליך ההפרטה עצר את היצירה. מציוריה של סולומין

"תהליך היצירה שלי החל בניסיונות לזכור את אבי, שנפטר לפני 22 שנה, וליצור פורטרט שלו", מספרת סולומין. "מצאתי תצלום פספורט שלו, ותוך כדי החיפושים נחשפתי לעוד תצלומים. לא ידעתי לאן זה יוביל. לא בכל יום מדפדפים באלבומים ישנים.

"הייתה לי הזכות לנבור ולמצוא תמונות מראשית ההתיישבות הקיבוצית שלנו, כשאבא שלי במרכז, והן מספרות את הסיפור האישי שלו. אבא תמיד היה חקלאי, איש אדמה, עבד ברעיית צאן ובייעור - בנטיעת יער אלכסנדר למרגלות מכללת אורנים, ובמטעי הפרי שנעקרו זה מכבר. אבא אהב את יצירת הטבע ואת הנוף הטבעי סביבו".

סולומין מספרת שמאז ומעולם עסקה באומנות ואהבה אותה על גווניה השונים. היא למדה רישום, צבע והדפסת רשת במכון לאומנות במכללת אורנים ובמכון אבני, ולאורך השנים השתלמה בקורסים אצל מורים שונים במגוון סגנונות וטכניקות.

תהליך ההפרטה בקיבוצה עצר את יצירתה, אך לא את אהבתה לאומנות. לפני כשנתיים, עם יציאתה לגמלאות, שבה אליה האהבה הישנה. "כל חיי חיפשתי את עצמי בציור", היא משתפת. "עד כה נגעתי בקצוות, וכיום הכול מתחבר עם מה שלמדתי במשך השנים. כעת נסגר המעגל. כל מה שהיה בתוכי יצא החוצה. כיום הציור ממלא את כל־כולי".

"התערוכה מסמלת בעיניי בין השאר אירועים היסטוריים מראשית הקיבוץ, כמו למשל בציור 'מנוחת הנוטעים', בעת נטיעת יער אלכסנדר, העוטף את גבעות קיבוצנו, ב־1935. בתמונה המקורית רואים את יורש העצר של יוגוסלביה אחרי רציחתו של אלכסנדר, מלך יוגוסלביה, שנה לפני כן.

"ביצירה שלי התמקדתי כמובן באבא. הוא במרכז. כך גם בציור נטיעת הכרם, כשהאופק כולו חשוף לפני הנטיעה. כיום, אחרי 82 שנה, קשה לנו להבין שהחלוצים האלה, ואבא בתוכם, הגיעו הנה לגבעה חשופה ויצרו יש מאין. חלק זעיר מזה ניסיתי להביע בציוריי".

אוצרת: עינת סיני פסטרנק

הדרכה וליווי: מוניקה פרז

שעות פתיחה: שבת מ־10:00 עד 14:00

נעילה: 7.1.2018