רועי גרינברג, צלם מסחרי ואמנותי, בן קיבוץ יפתח, הוא הזוכה בקטגוריית "סיפור מצולם" במסגרת תערוכת "עדות מקומית 2017" שנפתחה ביום חמישי האחרון במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.

מתצלומיו של גרינברג שהוצגו בתערוכה

מדובר בתערוכה הגדולה והחשובה בישראל בתחום הצילום העיתונאי והתיעודי, שמוצגת זו השנה ה-14. השנה הוגשו לתערוכה למעלה מ-7,000 תצלומים של 280 צלמים. היא תוצג במוזיאון עד ל-20.1.

למרות שעזב את קיבוצו עוד ב-2009, גרינברג ממשיך לפקוד את משפחתו שמתגוררת בו פעמים רבות בשנה. הוא מרבה גם לצלם את נופי הקיבוץ וסביבתו.

בעבר זכה בפרס הראשון בתחרות הבינלאומית של סוני בקטגוריית צילום נוף. מדובר בהישג מרשים שאף ישראלי לא הצליח להשיג לפניו, מפני שמדובר בתחרות שהוגשו לשיפוטה 66 אלף תצלומים.

הפרס שקיבל גרינברג בסוף השבוע ניתן לו על סדרת צילומים שמתעדת נופים אורגניים ואורבנים לאורך כביש 90.

הסדרה, שמכונה "לאורך השבר" בגלל שצולמה לאורך השבר הסורי-אפריקאי, מביאה לידי ביטוי גם את השבר הרעיוני-חברתי של הקיבוץ והפריפריה: שרידי נוף של כפרים ערביים שנעקרו ממקומם, וטיפוגרפיה של הנוף בנוסח הצילום הגרמני.

רגע לפני שהוא עוזב את ישראל לטובת לימודי תואר שני באמנות בלונדון, מדבר גרינברג על ההשפעות שהנחו אותו בבואו לעבוד על צילומי השבר שהחלו לפני כשש שנים. "הסיפור המצולם שלי, שהוא גם מסע בנוף ובזמן, מתחיל בשבר של קיבוץ יפתח שם נולדתי ובגרתי", הוא מסביר.

"חוויתי כנער את השבר הרעיוני שהוביל להפרטה, את ההשתנות של יפתח ושל חבריו. התחלתי לצלם את חדר האוכל הריק, את המאפיינים הקיבוציים שהיו ואינם עוד, ואחר כך המשכתי לצלם כפרים פלשתינאים שנעקרו, שדות מוקשים ברמת הגולן, את הכינרת ואת ים המלח המתייבש. כל הנקודות האלו מותחות קו אחד שמדבר בשבר.

מתצלומיו של גרינברג שהוצגו בתערוכה

"בשלב כלשהו פוטר אבי בן ה-60 מעבודתו בנטפים לאחר 20 שנה, ונדרש בגילו המתקדם לחפש עבודה. באותה שנה של חיפוש לקחתי אותו לצילומים והוא, עם השבר האישי שלו, תועד על רקע השבר הטיפוגרפי.

"הסדרה למעשה הורכבה מכמה פרויקטים נפרדים שעשיתי, שכללו כ-1,000 תצלומים שנעשו במצלמה אנלוגית על פילם רחב. מתוכם בחרתי 12 עבודות ובתערוכה מוצגות תשע".

בימים אלו מנסה רועי גרינברג להוציא ספר מתצלומיו. הוא ממשיך לשמש צלם מסחרי מקצועי וגם לעבוד כסומלייה לפרנסתו.