יובל חבצלת, בן בית אלפא, התגורר שנים רבות בארצות הברית שם ניהל עם שני שותפים עסק להשכרת מכוניות אקזוטיות. השלושה הצליחו להשיג לעצמם פרנסה טובה, בין היתר בשל העובדה שהיו היחידים בניו יורק שהשכירו מכונית ששווייה חצי מיליון דולר.

הנגן הוא לא הדמות האפורה. יובל חבצלת בלהקה, צילום: אלבום משפחתי

אבל בשנים האחרונות הקפיד חבצלת להעביר את החורף בקיבוץ לצד אמו הקשישה. גם בימים אלו הוא מתגורר בדירת האם שעברה לבית הסיעודי בבית אלפא, ומבטיח להישאר וליצור כאן. לאמריקה הוא ישוב רק כשהקיץ הקשה של העמק יתחיל להכביד עליו.

חבצלת היה נגן האקורדיון ומאוחר יותר הקלידן של להקת הנח"ל בין השנים 1967 ל-1970. מבחינה מסוימת הוא סגל מעגל מרגש, לאור העובדה שאביו, זאב ז"ל, היה הראשון שמונה לתפקיד קצין החינוך של הנח"ל ב-1948. זאב נהרג בתאונת טרקטור ב-1962.

זאב היה זה שהקים את הלהקה המיתולוגית, ואף כתב והלחין עבורה שירים דוגמת "נאחז בכל משלט", ו"שיר המ"מ". ב-1958 נסע ללמוד קולנוע באיטליה, ואף שימש כעוזר לבמאי המפורסם פדריקו פליני. זאב חבצלת כתב והלחין שירים, ביים סרטים, עסק במחול וביים מופעים.

הוא היה במאי הסרט "חבורה שכזו" על פי ספר של פוצ'ו שהפך לשלאגר בהשתתפות בומבה צור, גילה אלמגור, גדעון זינגר, עודד תאומי, יוסי בנאי ואחרים.

"כבן של מפקד החינוך בנח"ל ומייסד הלהקה, גדלתי עם השירים אותם הכרתי בעל פה", נזכר יובל חבצלת. "אבא קיבל כל תקליט של הלהקה שיצא לאחר עזיבתו את הצבא. כשהייתי בן 10 וחצי נסעה המשפחה לאיטליה, כי אבא רצה ללמוד קולנוע.

"משום מה היו לנו רק שלושה תקליטים של הנח"ל שנשלחו אלינו מהארץ. זו הייתה התקופה של חיים טופול ואורי זוהר, ובמשך 24 שעות שמענו רק את שירי הנח"ל. ידעתי את כל המילים והמנגינות וגם את העיבודים. אפילו טופול לא זכר את זה כמוני. שם גם למדתי לנגן באקורדיון. לאחר שנתיים חזרנו לקיבוץ".

מבחינתך היה ברור שאתה מתגייס ללהקה?

"ממש לא. חודשיים לפני הגיוס, ב-1967, עוד הייתי עסוק בהדרכה בשומר הצעיר ואפשר להגיד ששכחתי מזה. כשהמועד התקרב החלטתי לשקול אפשרויות שונות כמו גיוס לתזמורת צה"ל, ולכן רציתי ללמוד לנגן על טובה, או להגיע ללהקת הנח"ל בתור קומיקאי. קול טוב אף פעם לא היה לי.

"יאיר רוזנבלום, הבמאי של הלהקה, שמע עליי. מישהו אמר לו שאני כישרון גדול והוא הציע לי להצטרף ללהקה כנגן אקורדיון, מכיוון שהיה לו מישהו שלא סיפק את הסחורה. אני חשבתי שנגן בלהקה זו הדמות הכי אפורה, שולית, דפוקה. כזה שמנגן בכל השירים ולא מקבל חשיפה. בדיעבד התברר לי שההיפך הוא הנכון".

פרט.

"התזמורת הייתה הציר המרכזי של להקת הנח"ל, הכתפיים שכולם נשענו עליהן. אני הייתי האקורדיוניסט האחרון של הלהקה מכיוון שלאחר שתי תוכניות הוחלט לעבור לאורגן חשמלי, ואני עברתי לנגן על הקלידים בשתי תוכניות נוספות. גם הסגנון התחלף ונעשה יותר מערבי ורוקיסטי.

"דני סנדרסון היה כבר אז עילוי ענק, אלון אולארצ'יק גם וכמובן אלי מגן. היינו מוכשרים כשדים ולא אחת היינו מופקדים על העיבודים כשיאיר לא היה. לא הרגשנו שאנחנו מדרגה שנייה ורק מלווים, אלא מי שהופכים את הלהקה לאיכותית יותר.

"אני זוכר את סנדרסון הגדול עובד כל הזמן: כותב, מנגן, מעבד. כשכל חברות וחברי הלהקה התמזמזו או ישנו בשעות הנסיעה הארוכות, דני לא הפסיק לעבוד. ידעתי שהוא יהיה כוכב על. אז נתנו לי קצת לשחק במערכונים, בעיקר בתוכנית האחרונה, אבל לרוב ניגנתי ואהבתי כל רגע".

רוצה לחזור ולביים זמרים. חבצלת היום

היו חברי להקה ששירתו לצדך ולא שיערת שיגיעו רחוק?

"ידעתי ששי קשת יגיע רחוק עם הקול המדהים שלו. אותו דבר לגבי שולה חן, שהייתה כוכבת ענקית כבר אז, וכמובן מירי אלוני ואופירה גלוסקא. מי שהפתיע אותי היה שלום חנוך שנעשה זמר ידוע.

"ידעתי שהוא כישרון גדול, ממש גאון מוזיקלי, אבל לא תיארתי לעצמי שגם ישיר ויופיע כסולן. מתי כספי, שהיה איתנו זמן קצר לפני שעבר ללהקת פיקוד דרום, היה מוכשר כמו שד אבל לא שיערנו שיהיה זמר נהדר.

"היו 'ארבעה מופלאים' בלהקה: מנחם זילברמן, מוטי פליישר, שלום חנוך וכמובן ששי קשת. אפילו יהורם גאון ואריק איינשטיין לא היו נערצים בעת שירותם בלהקה כמו הארבעה האלו".

זוכר חוויה יוצאת דופן שחווית בעת השירות בלהקה?

"אני הייתי ממש סמוך לנעמי שמר כששמענו ברדיו שהר הבית בידינו. היא פרצה בבכי וזמן קצר לאחר מכן הוסיפה בית לשיר 'ירושלים של זהב'. דבר כזה לא שוכחים. אני חושב בצניעות שאין יוצא להקה שזוכר כמוני פרטים, שירים, ואנשים מאותם ימים".

לאחר השחרור מהשירות, שכלל גם תקופת קבע, חזר יובל לבית אלפא. הוא הספיק לביים שני מחזות זמר בתוך שנה, וגם העמיד להקה מקומית עם עיבודים מודרניים לשירים ישנים.

לאחר מכן נסע ללמוד מוזיקה בארצות הברית. הוא לימד בבתי ספר ובמחנות קיץ, והתאהב באמריקה. עיקר עיסוקו היה בהפקת תאטרון מוזיקלי. לאחר מכן השתלב בעסקי המכוניות.

במהלך שהותו בישראל הוא רוצה לחזור ולכתוב שירים וגם לביים זמרים. "משום מה אני מסוגל לעשות זאת רק בארץ. זו הייתה ונשארה האהבה הגדולה שלי", הוא אומר.