אמוץ פלג, בן וחבר חולדה, לקח על עצמו לספר את תולדות קיבוצו בספר "סיפורה של קבוצת גורדוניה – חולדה: העשור הראשון" (הוצאת פורת). אך "בשל רוחב היריעה", כפי שהוא כותב בהקדמה לספר, החליט להסתפק בעשור הראשון.

יש לברך על הוצאתו לאור. ספרו של אמוץ פלג

רוחב היריעה, מטבע הדברים, אינו אילוץ שנכפה על הכותב אלא פרי בחירתו, שהרי מידת הפירוט נתונה בידיו. פלג, מכל מקום, בחר לפרט יותר ולהקיף פחות וזו בחירה שכל אדם הכותב על נושא כלשהו נאלץ לקחת עליה אחריות.

פלג השקיע בספר עבודה רבה ושילב בו כמות מרשימה של פרטים ומקורות, אף שהגודש עלול לעתים לייגע את הקורא. בחירה נוספת שבחר ככותב היא לשלב בספר ציטוטים בהיקף נרחב, מעבר למקובל בספר הנכתב על ידי כותב יחיד, בניגוד לאסופת מקורות.

לציטוטים יש יתרון, משום שיש עניין וחשיבות לסגנונם האישי של מספקי המידע שממנו נרקמת התמונה הכללית. בנוסף לכך, בספר המיועד לקהל הרחב ולא למטרות אקדמיות, יתכן שציטוטים ישירים ייטיבו יותר למצוא דרך לליבו של הקורא. מאידך גיסא, ריבוי הציטוטים בספר, הן בכמותם והן באורכם (לעתים משתרע ציטוט אחד על מספר עמודים) פוגע ביכולתו של הכותב למסור את המידע באופן שיטתי.

הספר סוקר נושאים רבים: סיפורה של חולדה לפני הגעתה של קבוצת המייסדים, סיפוריהן של הקבוצות שהרכיבו את חולדה, המשק, האוכלוסייה, הולדת הילדים, ההתפתחות הארגונית והחברתית, אירועים משמעותיים והיחסים עם המוסדות המיישבים.

קשה למצוא בו עיקרון מארגן ויתכן שפלג היה מיטיב לעשות אילו בחר באחד מהשניים: כתיבה על פי סדר כרונולוגי, או על פי נושאים. בעובדה שחלק מפרקי הספר עוסקים בנקודת זמן מסוימת ואחרים סוקרים נושא לאורך התקופה כולה, יש מידה מסוימת של בעייתיות.

ניתן גם לתהות על המקום שניתן בספר לנושאים מסוימים (כמו ענף גידול הזיתים בחולדה) לעומת זה שניתן לאחרים, אך זוהי תמיד בחירתו של הכותב.

למרות מגרעותיו כדאי לקרוא את הספר ויש לברך על צאתו לאור, משום שסיפור תולדותיו של יישוב, ודאי יישוב כחולדה, הוא תמיד גם סיפורה של תקופה בתולדות הארץ. חבל שלא צורף לספר מפתח, שהוא פריט שמן הראוי לצרפו לכל ספר עיון.