17 שנה אחרי שהייתה כאן בפעם האחרונה תגיע להקת רדיוהד לישראל  ב-19 ביולי כדי להופיע בפני 50 אלף מעריצים בפארק הירקון. הופעתה הראשונה של רדיוהד בישראל הייתה ב-1993 (ב-95' הם חזרו כלהקת החימום של R.E.M) ובשנים שחלפו מאז עברה רדיוהד התפתחות מוזיקלית אותה ניתן לשמוע בתשעת אלבומי האולפן שלה.

כמו לאמנים אחרים, גם לרדיוהד השפעות מוזיקליות ואמנים שתבעו את חותמם על ההשכלה המוזיקלית שלה. בהופעותיה נוהגת רדיוהד לעשות מחוות ליוצרים המוערכים על ידה ולבצע קאברים לשירים של מגוון אמנים ולהקות, כמו: בלונדי, U2, אלביס קוסטלו, פינק פלויד, טים באקלי, אואזיס, רוקסי מיוזיק, Can, ג'וי דיביז'ן, הסמיתס – ואפילו קרלי סיימון.

באילן היוחסין של הרוק נמצאים תום יורק וניל יאנג על ענפים שונים לגמרי ומרוחקים זה מזה, אבל למרות זאת יאנג הוא היחידי שרדיוהד עשתה עד כה קאברים ללא פחות מאשר חמישה משיריו. הייתם חושבים שתום יורק גדל על שיריו של היוצר הקנדי - אבל האמת שונה לגמרי.

תום יורק שמע את שמו של ניל יאנג לראשונה כשהיה בן 16 ושלח 'דמו' של שיר שהקליט למגזין מוזיקה. שם אהבו את הסקיצה בה שר יורק ברג'יסטר גבוה בקול הפאלצט שלו ואמרו לו שהוא נשמע כמו ניל יאנג.

"ניל מי?" הייתה התגובה של תום יורק, שעד לאותו רגע לא ידע במי מדובר. אז הוא הלך וקנה את האלבום After the gold rush  - ונכבש על ידי קולו של יאנג: "כשאתה בן 16, אתה שונא את הקול שלך ואת איך שאתה נשמע – ולהאזין לניל יאנג שר בטונים הגבוהים האלה הייתה בשבילי התגלות.

"המוזיקה של תחילת שנות ה-70 תפסה אותי, הזדהיתי לגמרי עם ההרמוניות הקוליות. במיוחד באותה תקופה יאנג שר בטונים גבוהים המשדרים פגיעות ורגישות". 

האלבום האישי והנוקב של יאנג שגילה תום יורק עשור לאחר שנוצר, השפיע עליו עמוקות:

"הרבה אמנים הם מאוד מחושבים בנוגע לטקסטים שלהם אבל יאנג נתפס אצלי כמישהו שלא עושה חשבון, לא מתפשר ואומר בדיוק מה שהוא רוצה, כמו ב- The needle and the damage done" - מדברת אלי הפשטות שלו שהיא לגמרי לא פשוטה. העקשנות שלו להישאר נאמן למה שהוא מאמין בו, היא משהו שאני מזדהה אתו לגמרי.

"אני מאוד אוהב לשמוע את בוב דילן אבל לא הייתי מגיע אליו אלמלא ניל יאנג. הוא ההשראה שלי לדרך בה אני כותב טקסטים והוא כל הזמן מזכיר לי איך להישאר נאמן לעצמי, לכתוב בפשטות את מה שיש לי בראש, בירכתי הזיכרון". 

היצירה של רדיוהד משופעת עיבודים, מגוון כלים ומורכבות סגנונית, ואלבומי הסולו של תום יורק מלאי אלקטרוניקה, אבל יורק, המדבר על האובססיה שלו לניל יאנג בפתיחות, מוצא את עצמו מוקסם מיאנג ה-אנפלאגד:

"הוא לימד אותי כמה מעט אתה צריך כדי לבטא את מה שאתה מרגיש. לא כמו רדיוהד עם כל הכלים שלנו. נכון שיש לו הרבה אלבומי רוק עם 'קרייזי הורס' וגם הגיחה ההיא עם 'פרל ג'אם' שהולכת לכל הכיוונים - אבל הוא אחד הבודדים שבורא עולם שלם עם גיטרה אקוסטית.

"כשרדיוהד התחילה להופיע בקולג'ים, מאוד הושפענו מאלבום ההופעה הכפול שלו - Weld עם כל האגרסיביות והכאוס המפלצתי והפראי שבו. זה והחימום של סוניק יות' היו שילוב קטלני. אבל הצד האקוסטי שלו הרבה יותר מעניין אותי היום. הוא כותב על עצמו ומספר מה קורה איתו בלי להעמיד פנים, לא מפחד להביע שבריריות, רגישות וחולשה.

"אהבתי גם את Trans - האלבום האלקטרוני שהוציא בשנות ה-80. ומצד שני רק אתמול האזנתי שוב ל- Prairie wind ונדהמתי מחדש מהטוטאליות העולה ממנו. הוא כותב טקסטים אלימים עם מילים חזקות, אבל הקול הגבוה שלו מנטרל את הכעסים והוא מצליח להחליק ולהגיש לך את זה כמו שוקולד".

בשנת 1986 ייסד ניל יאנג, יחד עם פאטי יאנג (שהייתה אשתו השנייה בשנים 1978-2014), בית ספר מיוחד בשם Bridge School לילדים בעלי ליקויים פיזיים.

הגורל היכה במשפחת יאנג שלוש פעמים אכזריות: בן, ילדם הראשון, נולד חולה בשיתוק מוחין (כמו גם זיק, בנו של יאנג מהשחקנית קארי סנודג'רס) ומשותק בארבע גפיו ובתם אמבר סובלת מאפילפסיה (יאנג עצמו חלה בילדותו במחלת הפוליו וסובל עד היום מצליעה).

מדי שנה הם עורכים מופע צדקה למען בית הספר, המתקיים במשך סופשבוע ארוך באמפי שורליין בקליפורניה והכולל בכל פעם ליינאפ חלומי של אמנים ושיתופי פעולה חד פעמיים. להוציא את שנת 1987, נערך המופע מדי שנה באדיקות.

לאחרונה הודיעו ניל יאנג ופאטי כי יותר לא יקיימו את הקונצרט המסורתי, אבל ימשיכו לפעול למען בית הספר בדרכים אחרות. בשנת 2002 הופיע גם תום יורק במופע.

המחזה של הג'ינג'י הבריטי הצעיר על הבמה ליד אבות המזון של הרוק האמריקאי, כמו ניל יאנג, ג'יימס טיילור ובוב וויר – אינו שכיח לפי כל קנה מידה ויורק נלהב מהמעמד גם 15 שנים אחרי: "כשהופעתי בהופעת הצדקה הייתי גם בביתו של ניל יאנג; זה מנהג יפה שלו להזמין לביתו את כל מי שמופיע באירוע, יום לפני ההופעה. ראיתי שם את הפסנתר איתו הוא נוהג להלחין שירים. פסנתר נהדר, אבל נוטה על צידו, עם רגליים שבורות.

איכשהו מצאתי את האומץ לשאול אותו אם זה בסדר שבנוסף לשירים שלי, אבצע גם את After the gold rush והוא הסכים מיד ואמר שאם כך, אני חייב להופיע עם הפסנתר שעליו נכתב השיר. זו הייתה סיטואציה מוזרה מאוד עבורי, אני מבצע את השיר הזה על הפסנתר הזה - וניל יאנג עומד מאחורי בשקט. הוא נוהג לעמוד בירכתי הבמה ולהקשיב לכל ההופעות".

כיום רדיוהד היא לא סתם עוד להקת אינדי שעושה רוק אקספרימנטלי עם נגיעות אלקטרוניות. מזה כמה זמן היא נחשבת לנושאת הלפיד של העזה ואומץ לעשות מוזיקה הרפתקנית וחסרת עכבות, ולממשיכת דרכם של פינק פלויד, דייוויד בואי וטוקינג הדס (היא גם קרויה על שם שיר מתוך True Stories שלהם) – לא בגלל הסגנון המוזיקלי אלא בזכות החדשנות שלה.

להקת המועדונים הקטנה הפכה במשך השנים למפלצת אצטדיונים – והמעמד מחייב: אחרי שרני רהב, היחצ"ן הבלתי נלאה של רשת מלונות דן פרסם את תאריכי ההגעה והעזיבה שלו את הסוויטה הנשיאותית (כמו גם את מחירה ללילה) דרש תום יורק מחברת ההפקה הישראלית למצוא ללהקה בית מלון אחר שאינו מעסיק איש יחסי ציבור עם פה גדול.

רשימת 25 השירים שרדיוהד נוהגת לבצע בסיבוב הנוכחי נמצאת ברשת - ונכון לעכשיו היא אינה כוללת קאברים בכלל או כאלה של שירי ניל יאנג בפרט, אבל ב-19 לחודש נדע אם רדיוהד יסטו מהסטליסט ויאלתרו, או שזה יהיה מקרה של No Surprises.