אוי, המילקטארט. רק בשביל הקינוח המופלא הזה - סוג של פאי וניל המשתכשך ברוטב מייפל, עוטה קינמון ומתחכך בכדור גלידת וניל, שבמולדת הישנה, דרום אפריקה, נחשב תרופת סבתא - כדאי להרחיק עד קיבוץ גלאון ולסור אל אפריקאנס, הביסטרו של מייק ושרון המרשלג.

עוד ידיעות מהקיבוצים:
דן שביט על הקריסה, על השמאל ועל הספר החדש
לומדים מה זה אייפד בגיל 100

ויש סיבות נוספות. המקום - חצר קסומה, מטופחת וחייכנית, מעוטרת בגרפיטי יפים, מוזיקת הרגאיי ברקע. המטעמים הדרום-אפריקניים - בורובוס (נקניקיות מתוצרת עצמית) טובלות בצ'אטני, נחות על מצע פאפ (דייסה מקמח תירס), חטיפי בשר מיובש, בילטונג (שמכין הבן אילן), מרקי הזולו והשום, וגם בשרים על האש, כמו אנטריקוט וצלעות בקר, ובערבי שלישי המבורגר (שוב, תוצרת בית).



החגיגה אינה רק לקרניבורים. גם הצמחונים יוכלו ליהנות ממאכלים שמכינה שרון, צמחונית בעצמה. השירות? ובכן, הוא קצת נונשלנטי מהראוי. מייק, דור שלישי ליקים שהיגרו לדרום אפריקה (במקום לכפר סאלד, למשל), הגיע ארצה לראשונה כחייל בודד במלחמת יום הכיפורים, אחריה חזר לארץ הולדתו, ובה פגש את שרון.

על רקע זיכרונות ארץ ישראל - היא הייתה מתנדבת במעיין צבי בראשית השבעים - פרחה אהבתם והבשילה לנישואים, וב-77' עלו ארצה בהיריון כדי שאת סיגל, הבת הבכורה, תספיק שרון ללדת בישראל. הם למדו עברית בנצרת, גרו בנתניה, מייק עבד כאיש ביטחון באל-על, ובמסגרת התפקיד נשלח חזרה לדרום אפריקה.

אחרי חמש שנים שבו ארצה ("אז אהבתי את ישראל יותר מאשר כיום") עם שני ילדים נוספים, אילן וטלי, וירדו דרומה, לקיבוץ סמר, שעשה אז את צעדיו הראשונים. משגילו החברים ששף מהולל נפל ברשתם, שלחו אותו שלא מרצונו למטבח. הוא הפליא לבשל, עד שהחליטה המשפחה לעזוב בגלל מיעוט הילדים בקיבוץ. משחיפשו קיבוץ אחר כיוונה אותם התנועה לגלאון, קיבוץ שמייסדיו יוצאי פולין.

קיבוץ של יוצאי דרום אפריקה לא התאים יותר?
מייק: "חברים מצרעה צחקו שאולי טעינו בכיוון. כשהגענו, לפני 35 שנה, הצטרפו לגלאון גם גרעין אמריקני וגרעין ישראלי, אבל נשארו מהם רק מעטים. האמת היא שתמיד הרגשנו כאן חברים מדרגה שנייה, לא מקובלים כמו האחרים. אבל כאן נולדה לנו קסם, הבת הרביעית, והילדים אוהבים את הקיבוץ, וזה הבית, ומאז ההפרטה והביסטרו אנחנו מרגישים טוב יותר".

את הביסטרו הקים מייק יש מאין (כלומר, מחורבה מוזנחת) מיד עם פרוץ ההפרטה,
אחרי 11 שנים כאחראי המטבח ואחרי התקף לב קשה, כדי שיוכל לעסוק בנחת במה שהוא יודע ואוהב, וכדי להתרפק על זיכרונות המולדת הישנה. ניסיון מקצועי עשיר כבר היה לו, כשף בתעשייה האווירית ובאינטל, כיועץ לתלמה, וכשף ראשי בקינג דייוויד בירושלים.

מאיפה הנטייה והאהבה לבישול?
"כל השנים אני במטבח. לסבתא היה קייטרינג בדרום אפריקה, וגם אמא הייתה בשלנית טובה. משתיהן למדתי את הבסיס. בהמשך הדרך, למרות התנגדות של אבא, למדתי בישול, עבדתי כשף וניהלתי מסעדות".

אפריקאנס היא מסעדה משפחתית. 65 מקומות בחצר המלבבת, 200 מקומות בפנים. מייק, שרון ואילן עובדים בה במשרות מלאות, והאחרים מתגייסים לסייע כשלוחץ - בשישי-שבת למשל, או באמצע השבוע, כשבאחת עוצרים במקום אוטובוסים ובהם קבוצות רעבות.

חברי הקיבוץ מגיעים?
"מעט מאוד, אבל מתושבי ההרחבה באים רבים".

והעיקר: חומוס יש אצלכם?
"לא חומוס ולא פיתות".