צילום: עזרא קליין הביטוי "אין נביא בעירו" אינו חל על עדנה סולודר (86) מקיבוץ גשר, שליחת ציבור שתרמה רבות לקיבוצה, לתנועה הקיבוצית ולכנסת ישראל. את ההערכה והאהבה הגדולה לעדנה אפשר לחוש בסרט "תמיד לשיר, תמיד לחלום" (תחקיר, תסריט ובימוי: איציק הדר. צילום ועריכה: צביקה נבו).

עוד ידיעות שכדאי לקרוא:
מניר עם לבית הלבן: היועצת המפתיעה של טראמפ
למען הרעבים באפריקה: המיזם המדהים של אריאל ועמי
"אני אוהב לתקלט במקומות לא שגרתיים"

הסרט הוקרן לראשונה לפני כשבוע לפני מאות מוזמנים וחברים מכל הארץ, ובהם חברי כנסת, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ראשי מועצות בעבר ובהווה, אנשי ציבור, בני משפחה וחברי גשר, שהתכנסו להוקיר את עדנה סולודר באירוע חגיגי שהפיק הקיבוץ לרגל יציאת הסרט לאור.



"הסרט הוא סיפורה של עדנה", אומר הבמאי איציק הדר, "שנולדה במשק גשר, נקודת הקרקע הראשונה לחלוצים שהקימו את אשדות יעקב. זהו סיפורה של עדנה שהצטרפה לקיבוץ גשר בעקבות רזי, אישהּ ובן-זוגה, ויחד הם בנו כאן את ביתם. זהו סיפורם של עדנה וחבריה, בני דור הבנים הראשון להתיישבות ולבניית הארץ הזאת, לפני היותה מדינה עצמאית ובוודאי אחרי שקמה. הסרט מלווה את עדנה בנתיבי דרכה האישית והציבורית והתייחסותה לאירועי זמן ומקום מנקודת מבטה. כמו בכל יצירה אמנותית, החלק הקשה הוא מה להשאיר ועל מה לוותר. בחרנו - הצלם צביקה נבו, שותפי לסרט, ואנוכי - להתמקד בנקודות המרכזיות שהשפיעו על עדנה וגרמו תפנית בעלילת חייה. לא את הכול יכולנו להכיל. מקווה שתמצאו בסרט מכל אלה שהזכרתי, וגם נוספים".

צפייה בסרט מגלה שהבחירה של הדר ושל נבו הייתה נכונה. חלקים נרחבים ממנו מוקדשים לסיפור ילדותה והתבגרותה של עדנה בגשר ובאשדות יעקב, להתאהבותה ברזי ז"ל,
שהיה המורה שלה למוזיקה, לאהבת המוזיקה, ובעיקר הפסנתר, שהביאה אותה ללימודי הוראת המוזיקה בתל אביב, ולתפקידה כמזכירת גשר בתקופת ההתשה בעמק הירדן.

חלק מצומצם יותר עוסק במעבר הטבעי שלה מהזירה המקומית לזירה הציבורית בכנסת, ולאחר מכן בברית התנועה הקיבוצית, בתזמורת הקאמרית הקיבוצית ובבית לוחמי הגטאות. עדנה אינה נרתעת מנגיעה בכאב כשהיא מספרת בגילוי לב על בתה המאומצת, דליקה, שבחרה לשים קץ לחייה בגיל 28. בסרט משתקפות תכונותיה העיקריות: רצינות, התמדה, יושר ואפילו תמימות, תכונות החסרות כל כך בזירה הפוליטית הצינית של ימינו.

בטקס המרגש שקדם להקרנת הסרט השתתפו חבורת הזמר של גשר (בניצוחו של אילון אבירם) ונועם בבני, בן קיבוץ גשר, פסנתרן צעיר ומחונן בוגר בית הספר לאמנות בירושלים.

בתום הקרנת הסרט, שזכה למחיאות כפיים סוערות במשך זמן רב, דיברה כלת השמחה כשהיא אחוזת התרגשות ומחנק בגרונה. "כשקיבלתי אתכם במועדון", אמרה עדנה. "לא הבנתי עדיין כמה רבים באו לכבדני. ועכשיו, כשאני מול אולם מלא מפה לפה ורואה את פניכם, אני מבינה במה זכיתי, ועל כך תודה גדולה".
את הסרט "תמיד לשיר, תמיד לחלום" - סיפורה של עדנה בת אשדות וגשר, אפשר לקבל באמצעות הזמנה למייל:
hadar_i@gesher.org.il.