צילום: יונתן בנקסס היוצר המוזיקלי נדב דגון (30) מבית אורן יֵצא בקרוב לסיבוב הופעות בין-לאומי במסגרת פרויקט הסולו שלו. דגון, מתופף במקצועו ומכונת קצב אנושית, פעיל בתעשיית המוזיקה האלקטרונית כבר למעלה מעשור, וניגן בין השאר בהרכבים מטבוחה פרוג'קט, 2013, Onogana וריפלקשיין.

עוד תרבות ואמנות מהקיבוצים:
"כיף להיכנס לפאב המקומי כמקעקעת"
'חזון ותעוזה': אוטוביוגרפיה של איש בעל מעוף
עין חרוד: תערוכת מחווה לחלוצות הצילום הקיבוצי

דגון מגדיר את סגנון המוזיקה שלו, 'טראנס-טכנו-לייב', כשוליים של מוזיקת הטראנס. "שני סגנונות המוזיקה הפופולריים כיום בישראל הם המוזיקה המזרחית והטראנס, ובכל סוף שבוע מתקיים פסטיבל המושך לכל הפחות 5,000 איש", אומר דגון. "הסצנה של הטראנס-לייב מתפתחת בצד הסצנה שכבר מזמן הפכה למיינסטרים".

דגון מוצא את עצמו לא אחת מנגן בפסטיבלי חורף דווקא במזרח אירופה, בבתים פרטיים בארצות הברית ובאירועים בחיק הטבע. את הסיבות לכך הוא תולה באינטרנט. "אנשים שמחפשים את התוכן בסגנון המוזיקה שלי מגיעים אליי במוקדם או במאוחר. בעזרת הפייסבוק אני מעורה מאוד במה אוהבים בכל מקום בעולם, וכיום אני יודע שעיקר הקהל הפוטנציאלי שלי נמצא במזרח אירופה", הוא מבהיר.



"אני אוהב מאוד לנגן במקומות לא שגרתיים, כיוון שדווקא במקומות האלה הקהל קשוב יותר ומעריך את היצירה שלי", הוא מוסיף. בשבוע הבא יופיע דגון עם להקת Onogana בליטא, בלטביה, באסטוניה וברוסיה, שם גם יעלה לכמה הופעות לבדו. בדצמבר הוא יגיע למנצ'סטר שבאנגליה, ובפברואר הוא כבר מוזמן להופיע במספר אירועים של 'יום הסטודנט' בהולנד.

לאחר השריפה בכרמל בשנת 2010 שקל דגון אם להמשיך ולהתגורר בקיבוץ או לנצל את המצב שנוצר ולעבור לתל אביב. השקט והירוק של הקיבוץ היו הגורמים המרכזיים להחלטתו להישאר בביתו, שם גם בנה את האולפן שלו. "זה מצחיק שאני גר בקיבוץ, כי בכל זאת אני מופיע לפחות ארבע פעמים בשבוע בתל אביב. אבל אין כמו השקט והיופי של בית אורן, שלפני השריפה היה הקיבוץ הכי יפה בעולם. גם כיום הוא הקיבוץ הכי יפה בעולם, אבל קצת פחות".

באפריל עלה דגון לכותרות דווקא בירדן, ובנסיבות מוזיקליות פחות, לאחר שנקלע בעל כורחו לסכסוך הישראלי-פלסטיני. דגון פגש בשותף ירדני ששמע את המוזיקה שלו מתוך הרכב של אביו, העובד כמדריך טיולים בירדן. השניים החלו לארגן מופע באשרם בוואדי ראם. מאות כרטיסים כבר נמכרו לקראת המופע בקרב סטודנטים מירדן, סוריה, ערב הסעודית ולבנון, צעירים ששמו את הסכסוך בצד ורק רצו ליהנות ממוזיקה.

דגון פרסם את המופע גם בישראל, והאירוע זכה לעשרות שיתופים. הוא אף החל לארגן אוטובוס שיגיע למופע. "בוקר אחד אני קם ורואה המון תגובות בערבית. לא הבנתי כל כך מה כתוב שם", מספר דגון על השתלשלות האירועים.
"השותף הירדני מתקשר אליי ומספר שנפלנו קורבן למתקפת סייבר של פלסטינים החיים בירדן ולא רוצים שאני אגיע להופיע, וכי השמועה על בואי פשטה למקומות גאוגרפיים שלא טוב שהגיעה אליהם, והמשטרה הירדנית חוששת שלא תוכל לאבטח אותי".

הסיפור המוזר הזה רק נעשה קיצוני יותר כאשר ראש הקהילה הפלסטינית בירדן פרסם הצהרה לתקשורת המקומית והבהיר במילים מפורשות: "דגון לא ייכנס לירדן". בצער רב הוא נאלץ לבטל את המופע. "המשיכה הטבעית שלי היא להופיע במדינות עולם שלישי. יש שם משהו בתולי וטבעי. ויום אחד עוד נחזור לירדן", מסכם דגון באופטימיות.