צילום: איריס ברנע "זו היתה המלחמה הראשונה שלי/ פעם עברתי כמה מלחמות/ עם צפירות אזעקה עולות ויורדות/ אבל זו היתה המלחמה הראשונה שלי/ זו היתה המלחמה הראשונה שלי/ טבעתי מוקפת באופל שחור/ אומרים שהקרב יימשך חודשים/ אירדם ואקום כשהכול יעבור.../ לך, לך להילחם/ חייל גיבור/ אמא שולחת אותך קדימה/ לך, לך להילחם/ אל תעצור/ זו המלחמה הראשונה שלך...."

עוד על תרבות ואמנות בקיבוצים:
סטודנטים בעלי צרכים מיוחדים יציגו עבודות בתערוכה חדשה
רומן חדש מפרי עטה של רבקה זיו מברעם
למרות הפציעה: הקיבוצניק לא הניח את הכינור

חגית לירון (בית אלפא) היא האחראית למילים וגם לביצוע חם, מדויק ויפה של השיר החדש (לחן, הפקה מוזיקלית וליווי: אילן וירצברג). מדובר בסינגל ראשון מתוך שישה שישלימו מיני אלבום.



לך, לך להילחם? אמא שולחת אותך קדימה?
"הטקסט אירוני, כמובן, ומבטא תחושת אבסורד ומחאה על חוסר האונים שלי לנוכח מציאות איומה, שאימהות ואבות בארצנו שולטים בגידול ילדיהם עד שהם מתגייסים לצבא, ומאותו רגע מופקד גורלם בידי כוחות גדולים מאתנו".

היא ילידת חולון, אך בכיתה י' הגיעה ללמוד בבית אלפא אחרי שהתאהבה במקום עוד שנים לפני כן בביקוריה בחופשות מהלימודים אצל הדוד ומשפחתו, והשתלבה היטב בין בנות גילה בקיבוץ. "אז בכיתה י' הגשמתי חלום: עזבתי את חולון והתחלתי ללמוד במוסד גלבוע".

המוסד היה חלום?
"מבחינתי, מאוד. אחותי הבכורה למדה בו לפניי, והוא היה משאת נפשי. החברים שלי בעיר לא הבינו מה נכנס לי לראש, אבל אני נהניתי נורא, מה גם שלא היו לי בכלל בעיות קליטה".

עדיין כיף לך בקיבוץ?
"החיים הם לא תמיד רק כיף, אבל בגדול אני אוהבת את המקום, את האנשים, וכמובן את בעלי, בן הקיבוץ, ואת שני הבנים שלי".

מתי התחלת לשיר?
"מאז ומעולם אני שרה. כבר בילדות בחולון הייתי סולנית בית הספר, וכשהגעתי למוסד הצעתי את עצמי להופיע ולשיר".

בקיצור, נחשבת שוויצרית.
"לא יודעת. אולי. יש בי חיידק במה, ובעיקר בשירה, ושמחתי על כל הזדמנות לשיר. בכיתה י"א התחלתי ללמוד פיתוח קול, וחזרתי לזה אחרי הצבא. כבר שנים אני סולנית, המנהלת והבמאית של 'האירוסים', ולאחרונה - לקראת הפרויקט הנוכחי - קיבלתי שיעורים בהדרכה קולית".

באלבום 'המלחמה הראשונה שלי', הרואה אור במלאות עשור למלחמת לבנון השנייה, ביקשה לדבריה לתת ביטוי לזווית כמעט מושתקת - לא הרואית ואנטי מלחמתית - לחרדה ולגעגועים לבנה ("הבטחתי לו שלא אזכיר את שמו"),
שהיה לוחם בגדוד הנח"ל במלחמה השנויה במחלוקת ההיא. "זו הזעקה הפרטית שלי".

אין לה תכניות להופיע בתכנית משלה. ממילא היא מופיעה עם 'האירוסים' ובהרכבים נוספים, ועיקר עבודתה בבימוי ובהפקת סרטים תיעודיים (האחרון בהם הוא 'קיבוץ למהדרין'). המיני אלבום שהיא טורחת עליו (ותודה לעוזי אסנר, המלווה ומעודד, ומפיק חלקית, ולאמא חנה אריון, שאפשרה) הוא "משהו אישי יותר, בשביל הנפש".