צילום: רדי רובינשטיין ג'ייד דייכס וויקס (25) עלתה לישראל מלונדון בגיל ארבע וגדלה בקיבוץ סער. כעת, רגע לפני סיום לימודיה בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין בתל אביב, וכשהמסך עולה על ההצגה "אגדות מיערות וינה" בהשתתפותה - היא מספרת על הרומן שלה עם עולם הבמה, שהחל במגמת התיאטרון בתיכון בכברי, ועל המורה שבזכותה אזרה אומץ להגשים את החלום.

עוד על תרבות ואמנות בקיבוצים:
דיונון ענק: ההרכב הקיבוצי עושה קאמבק
בני הנוער וניצולי השואה בהצגה משותפת
מלכיה: ניצחה את הסרטן וממשיכה ליצור

איך הגעת לסער?
ג'ייד דייכס וויקס: "הגעתי ארצה עם אמי, בת קיבוץ סער. גרנו במשך תקופה בתל אביב ואחר כך עברתי לגור עם סבי וסבתי, שהיו ממקימי הקיבוץ וחיו בו מאז. שם, למעשה, גדלתי".



מתי התחלת להתעניין בעולם המשחק?
"מאז שאני זוכרת את עצמי נמשכתי מאוד למשחק. היה בי צורך עז להתבטא, ולא תמיד מצאתי את המילים. גם לצייר אהבתי, אבל משהו בבמה פשוט משך והפנט אותי".

כבר בבית הספר היסודי השתתפה ג'ייד בשיעורי דרמה, ובתיכון בכברי למדה במגמת התיאטרון. "זו היתה חוויה מרגשת מאוד, אני ממש זוכרת את היום שהודיעו לי שהתקבלתי. קפצתי על הספה בסלון. עד אז לא הייתי תלמידה אידיאלית, הלימודים לא עניינו אותי והראש שלי היה במיליון מקומות אחרים. אבל מגמת התיאטרון היוותה נקודת תפנית. פתאום משהו משך אותי בכל הכוח, והייתי מוכנה להשקיע בו את כל האנרגיות שלי".

ולמה החלטת ללמוד משחק דווקא בסטודיו של יורם לוינשטיין?
"אחרי השחרור מהצבא חוויתי תקופה לא פשוטה ומאוד מבלבלת. פתאום תקף אותי פחד ועלו שאלות גדולות: מה אני רוצה לעשות בחיים, מה ללמוד.

"הבלבול גרם לי בתחילה לחפש מקומות שפחות מתאימים לי, עד שיום אחד החלטתי להתקשר אל עדה באר, שהיתה המחנכת המופלאה שלי בכברי. סיפרתי לה שאני לא מוצאת את עצמי והיא ענתה לי בקלילות ובפשטות: 'ג'יידוש, מה הבעיה... לכי ללמוד אצל יורם לוינשטיין'. באותו רגע אזרתי אומץ, עברתי בסטודיו סדנה ומכינה, וכשהרגשתי מוכנה התחלתי את המסלול התלת-שנתי. היום אני לקראת הסוף, וזה מרגש ומפחיד בו-זמנית".

איך חווית את המעבר מהקיבוץ בצפון לתל אביב?
"המעבר מהקיבוץ לעיר היה צעד מאוד משמעותי עבורי. הקיבוץ הוא מקום קסום עם המון זיכרונות יפהפיים. בתקופה שהחלטתי לעבור כבר גרתי לבד בקיבוץ, סבא נפטר כמה שנים לפני כן וסבתא עברה לגור בבית אבות.
המעבר שִחרר אותי, ויחד עם לימודי המשחק העזתי לפתוח הרבה דברים שהיו סגורים עמוק בפנים ולהתמודד אִתם".

מהו החלום הגדול ביותר שלך?
"יש לי המון חלומות. אחד מהם הוא לכתוב סרט על הוריי ולשחק בו. בעיקר אני רוצה להמשיך לעשות את מה שאני אוהבת, ולפרוח בזה".