צילום: אייל פארן בגיל 86 הוסרה אבן מלבו של גד פרנק (יפתח). הוא עצמו הסיר אותה, כשזכה סוף-סוף לעשות חסד של אמת עם חבריו, חללי הגדוד הראשון של חטיבת יפתח מהקרב הראשון לשחרור מלכיה. הקרב הזה, הוא מבקש להזכיר לדורות שלא יודעים, ניטש, למרבה האירוניה, בערב שבו חגגו בתל אביב את הקמת המדינה. "זה היה קרב קשה, נורא ומדמם.

עוד על הנצחה קיבוצית:
נזכור את כולם: אירועי הזיכרון הקיבוציים
מדוע אין אנדרטה להרוגי המחדל במלחמת ששת הימים
הנצחה לאספן האמנות מקיבוץ כפר מסריק

"כשהמצב היה כמעט אבוד מבחינתנו, נסוגונו בחופזה, והשארנו מאחור 23 חללים, כולם חברינו. ידידי אריה אדיר נעדר בקרב ההוא, ולא נודעו עקבותיו. צה"ל, שהיה אז בחיתוליו, ידע היטב כיצד לפעול בנוגע להרוגים ופצועים אבל לא ידע איך לנהוג בחייל נעדר. כשחזרנו לבסיס הורה הסמג"ד לחברתו של אריה לרדת לשכונת בורוכוב בגבעתיים, שם גרו הוריו, ולבדוק שמא ערק אריה מהקרב. והיא, נערה צעירה וממושמעת, עשתה זאת, וכמובן לא מצאה את אהובה בביתו. אבל השמועה הרעה שאריה ברח פרשה כנפיים בשכונה, והוריו האומללים לא יכלו לשאת את החרפה הכוזבת.



"שבועיים לאחר מכן, ואחרי הקרב השני שבו הצלחנו לכבוש את רכס מלכיה, יצאנו עם אור ראשון לחפש אחר חברינו שהשארנו בשטח, ומצאנו קבר אחים גדול בפאתי הכפר מלכיה. גם אביו של אריה לא התמהמה, ומיד לאחר הכיבוש עלה לשדה הקרב העשן לחפש אחר בנו היקר. הוא הפך כל אבן, חיטט בכל קפל קרקע, ולבסוף מצא את שרידיו בתוך גומחה-מערה קטנה, על גבעת גנדי.

"הוא צרר את השרידים בשמיכה אפורה והביאם לקבורה ראויה. עוד שני קרבות התחוללו במקום, ורק חצי שנה לאחר הקרב הראשון עלתה חברה קדישא למקום, אספה את השרידים, והביאה אותם לקבורה במעוז חיים. עם השנים נשכחה פרשת אריה אדיר, הגומחה נותרה מלאה בעפר ובאבנים, ובמקום הוצבה אבן חקוקה כאנדרטה".



אבל גד פרנק עדיין לא שקט. הוא ביקש לפתוח את הגומחה. אולי חללים נוספים נקברו בה. לפני כשנתיים נטל חבר ממלכיה טוריה וניגש להוציא את האבנים מהגומחה. לתדהמת הכול, נמצאו בה שרידים של חיילים נוספים שנהרגו בקרב. "בבת אחת צפו ועלו בי זיכרונות מודחקים", כך גד. "גם ידעתי על 'הטיפול' שנעשה בהבאת הקורבנות לקבורה, והחלטתי להציב במקום יד להנצחת חבריי הלוחמים, שלא זכו לחסד של אמת, וגם לא זכו לחוות את המדינה,
ולא זכו להיות הורים וסבים כפי שזכינו אני וחבריי-חבריהם. מה גם ששישה מלוחמי הקרבות על מלכיה (מחטיבת עודד) עדיין נחשבים נעדרים.

פרנק, פסל ותיק, בנה דגם מקרטון לאנדרטה, אסף תרומות מהגורן ומהיקב, ובעזרת הפסל שאול סיני ממעיין ברוך נוצר פסל מתכת - אייקון הרובה התקוע באדמה וקסדה לצדו - והוצב סמוך למקום גילוי שרידי הלוחמים.