עטיפת הספר בספר הביכורים שלה, "מזוודה ליד הדלת" (הוצאה עצמית), חולקת חני קיטנר מקיבוץ מגל את סיפור חייה כבת להורים עובדי המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים.

עוד על תרבות ואמנות בקיבוצים:
משכן לאמנות עין-חרוד: אוצר חדש, ציפיות גבוהות
יקום: שני בני הזוג מועמדים לפרס ספיר
החברים של ברנר שרים כמו פעם

הסיפור שופך אור על המציאות המורכבת שמולה התמודדה משפחתה, כשברקע פרידות וניתוקי קשר, מעברים כפויים בין ערים בארץ ובין מדינות בעולם, זהויות בדויות, הסתרות, שקרים, וחיים בצל סכנה מתמדת - כל זאת לצד תיאור מבצעים אותנטיים שבהם השתתפו הוריה במסגרת עבודתם במוסד.



זהו סיפור על משפחה שנקרעת בין חובותיה ותחושת השליחות שלה, על הדילמה בין ניהול חיי משפחה אל מול תחושת החובה לשמירה על ביטחונם של כלל אזרחי המדינה, ועל המחיר היקר שנאלץ התא המשפחתי לשלם.

קיטנר גם עורכת הרצאות בהן היא מספרת על חייה ועל תהליך כתיבת הספר - מוזמנים לפנות אליה (052-5735682, hanikitner@gmail.com).

לפני שמחליטים להתחיל לקרוא את הספר, יש לקחת בחשבון דבר מהותי אחד: למן הרגע שמתחילים לקרוא - אי אפשר להפסיק. הספר היה מונח על השידה שליד מיטתי במשך ימים מספר, ואז לילה אחד החלטתי לקרוא כמה עמודים. וכך, בלי להיות מוכנה, זה הפך ללילה לבן - בו פגשתי את חנה, גיבורת העלילה, שתלשה לי את הלב עם בדידותה ועם המציאות הבלתי-נתפשת שבה היא חיה.

הסיפור מתאר מעברים תכופים בין מדינות, פרידות, קשיים, געגועים, מבצעים מסוכנים, ומעל הכול - ניסיון מתמשך של גיבורת העלילה לשרוד את המציאות.

חוויית הקריאה הופכת ליציאה למסע מרתק עם סוף בלתי ידוע.

עם קריאת הספר נגלה לי עולם חדש ונסתר, מנקודת מבטה של נערה שמנסה לנהל חיים נורמליים במציאות הרחוקה מלהיות כזאת.

הספר כתוב באופן רהוט ותמציתי. אהבתי!