עטיפת הספר לאומץ רב נדרש אדם על מנת להיפתח כל-כך לעומק בפני הזולת, במקרה זה בפני הקורא, כפי שעושה זאת ורד טל, חברת קיבוץ עין השופט, בספרה החדש "כמו שמרימים חתול" (הוצאת "ספריית פועלים הקיבוץ המאוחד").

עוד על תרבות ואמנות בקיבוצים:
גבעת חיים איחוד ומאוחד מזמינים לפסטיבל
מוזיאון בית שטורמן מתחדש לאחר משבר תקציבי
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה של mynet

הרומן, הנקרא ממש בנשימה עצורה, מבוסס על חייה של הסופרת, למן ילדותה בעיר הגלילית עתיקת היומין, צפת, דרך חייה כנערה בחברת נוער בקיבוץ הקרוי בספר שדות-אל, אולם ברור שמדובר בדגניה ב', ועד גיוסה לצבא.

מעל דפי הספר חושפת טל את סיפור חייה הקשה. הקורא מלווה את ורד התינוקת, שאז עדיין היה שמה פרידה, שנשלחת למשפחת אומנה בגיל שנה, משום שאביה חולה-הנפש עוזב את משפחתו ונשלח למה שנקרא אז "בית משוגעים", ואמה, אישה מופרעת וקשת-יום, אינה מסוגלת לגדל אותה. משפחת האומנה אמנם מצילה אותה, אולם נאלצת בגיל ארבע להשיבה לאמה. למזלה נמצאת לה הסבתא המופלאה, שאלמלא היא אין לדעת לאילו תהומות היתה נופלת.



בד בבד עם תיאור המוצאות אותה, חווה הקורא את הקשר המיוחד שלה לעיר צפת, על אנשיה, סמטאותיה, הבתים במורדות ההר, עצי הזית, המיש והדומים, והמלחמות שלא פסחו עליה. עם כל חייה הקשים בעיר הקשה כשהיא מוקפת אנשים קשים - צולחת הילדה, אולי בזכות אותה סבתא מופלאה, את סערות החיים, מתעקשת ומצליחה להיחלץ מהזוהמה שהקיפה אותה בביתה שבצפת ומגיעה לקיבוץ, לחברת נוער. שם היא זוכה במדריך שלא יניח לה ליפול, שיגלה את כישרונותיה, שיצמיח אותה, שיחלץ אותה מהבורות הטמונים בדרכה.

כאן היא מגלה את נשיותה, את הקשר הראשון עם החבר, את אהבתה הראשונה. אלא שגם כאן, בקיבוץ, החיים אינם פשוטים.
בני הקיבוץ מתנשאים, גם חברי הקיבוץ אינם ששים להכיר אותה, ופרידה צריכה להיאבק עד שיכירו בה כמטפלת אהובה על הילדים. שום דבר בחייה אינו בא לה בקלות. אפילו על גיוסה לצבא היא צריכה להיאבק, אבל אינה מוותרת, ומצליחה.

את כל סיפור החיים הזה, האמיתי עד כאב, מלווה סיפור הכוס של אליהו הנביא, כוס הפלאים שהיתה לה קמע למן ילדותה. הכוס שנעלמה יום אחד מבית אמה, ופרידה, שכאמור הפכה ברבות השנים לורד, עדיין מחפשת אותה.