צילום: ©2015 David Moss   Courtesy www.bet-alpha-editions.com רוב שנותיי ב"מכון החגים" בבית-השיטה עוסק אני בהגדה הקיבוצית של פסח, לדורותיה; אולם מעבר לכך מרבה אני להציג לציבורים רבים הגדה מסורתית מופלאה – "הגדת המעלות" של האמן והמלומד דוד מוס.

כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה של mynet

מוס עסק בארצות הברית בקליגרפיה עברית והתמחה בהכנת כתובות, שאחת מהן הוקדשה למיליונר הקנדי ריצ'רד לוי, שגם הציע למוס לעצב עבורו הגדה אישית לפסח. המטרה היתה להשלים את העבודה תוך שנה, אולם למעשה נמשכה היצירה קרוב לארבע שנים, מחודש תשרי התשמ"א עד חודש אב התשמ"ד (1980-1984).

כאשר ראו את ההגדה והבחינו בערכה, ביופייה ובחשיבותה, הוחלט להדפיס 500 עותקים ממוספרים. ההדפסה נעשתה בוורונה שבאיטליה, ומגזרות הנייר נעשו בעזרת קרני לייזר, בקליפורניה. במהלך העבודה החליטה משפחת מוס לעלות לארץ ישראל.

קצר המצע לתאר את כל יפי ההגדה, אולם אביא שתי דוגמאות: מול הטקסט "עבדים היינו לפרעה במצרים" צייר האמן דמויות יהודיות מ"הגדת ראשי הציפורים" מסוף המאה ה-13. הדמויות מצוירות בלבוש יהודי-גרמני מסורתי של ימי הביניים, כולל כובעי היהודים המחודדים והבזויים. הדבר המדהים בציורים הללו הוא שפרצופי היהודים מצוירים כראשי ציפורים. ייתכן כי הסיבה לכך טמונה בדיבר "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".





המסתכל בדמויות היהודיות האלה עומד נפעם מול תחושת החירות והחופש של היהודים בגרמניה בימי הביניים, ושואל את עצמו לאיזו חירות התכוון דוד מוס - חירות רוחנית? חופש פיזי? השאלה הזאת צצה רק לשבריר שנייה, כי כאשר הופכים את מגזרת הדף הבא מעל התמונה, מתברר שהציפורים כלואות בתוך כלוב, ושהכלוב עצמו הוא השער הנודע של מחנות הריכוז "Arbeit macht Frie" - העבודה משחררת.

אשר לתמונה אחרת - "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" - כבר קבעו בעבר ליצנים כי כדי לקיים מאמר זה על האדם לקחת מראה ואז הוא רואה את עצמו... מוס עיצב דמויות של נשים וגברים מכל דורות ישראל, על תלבושותיהן המיוחדות, מהזמן העתיק עד ימינו, כל דמות בתוך אליפסה.
בין דמות לדמות הציב מראה. כאשר סוגרים את הספר, רואות כל הדמויות את הדמויות כולן, אולם כאשר הספר פתוח רואה כל מתבונן את עצמו בין כל הדורות.

כאשר שאלתי את מוס מדוע הדמות האחרונה היא של יהודי חסיד, והיכן דמותי שלי, הציוני, איש הקיבוץ - הושיט האמן את ההגדה מול פניי ואמר: הנה אתה! דמותי נשקפה בין כל הדמויות של יהודים לדורותיהם. אז הבנתי כי בישבנו בליל הסדר, אנו חלק מכל היהודים בכל הדורות, המשך להם ולמסורתם.