צילום: ארקדי בורשטיין "בשביל ישראל - יומן מסע", משתבחת פנינה שור, היח"צנית, האם, הוגת הרעיון ומנהלת התוכן וההפקה, "הוא מופע מרגש, המשלב שירה איכותית ותוכן ערכי. ההשראה למופע החדש היא שביל ישראל. השביל של כולם - 'בשביל ישראל'.

עוד להקות מקיבוצים:
להקת המסעות - רוקנ'רול קיבוצי חי ובועט
להקת הפאנק הקיבוצית "השפן הנכון" חוזרת
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

התוכנית כוללת מופע שירה, קטעי יומן מסע מרגש, ותמונות אותנטיות מהשביל. הרפרטואר: שירי אהבת הארץ, נופים ואתרים בתוואי השביל, מדן ועד אילת. היה לנו חשוב", מוסיפה ומציינת פנינה, "שהנגנים יהיו מחוברים לתוכן הערכי, וייחצנו את ארץ ישראל באופן כן ואמיתי". הכוונה, מן הסתם, היא לקיבוצניקים אסף אנגל ממגל (תופים), אהוד טל מרמת-השופט (גיטרה בס), ונרי לנצ'נר מניר-אליהו (שירה וגיטרה).

נרי (37), יליד הוד-השרון, היה בן חמש כשנטלה אותו אמו, בעקבות נישואיה, לניר-אליהו, והוא, לדבריו, השתלב מיד, ובקלי-קלות, בסביבתו החדשה. בגיל 12 התחיל לנגן בפסנתר, ובגיל 13 בגיטרה, והתמכר: "שמענו אז בקיבוץ את כל הלהקות הגדולות של הסבנטיז - 'דיפ פרפל', 'לד זפלין' - הרבה רוק, הרבה גיטרות, והיה ברור לי שזה מה שאני רוצה להיות: רוקיסט".

בתיכון, בן 17, כבר עלה על במות שונות, במסגרות שונות, ואחרי פרידה בת שלוש שנים מהמוזיקה לטובת שירות בגולני, חזר לקיבוץ, החל לתת שיעורים פרטיים, ניגן עם הראפר סאבלימינל, הקים (וממשיך להריץ) את להקת "הבלים" ("לא מאוד פופולרית"), ערך גיחות לחו"ל, "אבל הבסיס היה ונשאר הקיבוץ, ואני מקווה להיות בו חבר".

אל "זקני הכפר" גרר אותו אסף אנגל. "הוא סיפר לי על הכוונה להעלות מופע פרונטלי סביב 'שביל ישראל', עם שירים ישנים בעיבודים חדשים, רוקיים, ולפני שנה התחלנו לרוץ אתו. המופע הקרוב יתקיים היום (רביעי) במכון ויצמן ברחובות, והבא אחריו - במועדון ה'ביט' בחיפה, ב-12.2".

ואיך הוא מתקבל?
נרי לנצ'נר: "חמישים-חמישים. מתברר שתלמידי בתי ספר פחות מתחברים, כי השירים המקוריים לא כל כך מוכרים להם, ודווקא הקהל המבוגר, שמכיר את המקור, אוהב".



צורת השירה שלך מעוררת חשד שהיית מעדיף לתת בראש עם רוק כבד, ולא עם "הורה ממטרה".
"אני מתחבר לכל דבר יצירתי. אני מסכים ש'אהבת הארץ' זה מושג נדוש ודביק, אבל פה קיבלנו יד חופשית לתת לשירים הישנים אינטרפרטציה מודרנית, טוויסט רוקי, ולזה אני מתחבר".

ולתכנים ולתמלילים?
"גם. אני מזדהה איתם מאוד".

"שלום לך ארץ נהדרת", נראה לך אותנטי?
"בהחלט. אני לא יכול לשיר טקסט שאני לא מזדהה אתו. לא יודע כמה טיילת בחו"ל;
אני, לפחות, בכל פעם שאני חוזר לארץ, יש לי תחושת התרוממות כזאת, כמו בשיר".

פטריוט?
"אני אוהב את הארץ בצורה לא מקובלת, אבל אמביוולנטי לגבי המדינה, הממשלה, ומתרחק מפוליטיקה".

אני מניח ש"הבית היהודי" ישמחו להשתמש בכם לקמפיין הבחירות שלהם.
"סביר להניח. אני לא מאמין בחיבור בין אמנות לפוליטיקה, היא הורסת את האמנות, אבל אשמח להופיע בכל מקום - ב'הבית היהודי', כמו גם באום אל-פחם".