צילום: מתוך הסרט באוקטובר 1967, כארבעה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים, יצא לאור הספר "שיח לוחמים - פרקי הקשבה והתבוננות". קובץ השיחות והעדויות שנעשו עם לוחמים מהקיבוצים שחזרו מהמלחמה, בה ירו וגם בכו, נערך בידי פרופ' אברהם (פצ'י) שפירא מקיבוץ יזרעאל והסופר עמוס עוז, שבימים ההם היה חבר קיבוץ חולדה.

עוד סרטים דוקומנטריים מקיבוצים:
סרט חדש: איפה נוריקו סאן מיפן ומרים מהקיבוץ?
סיפור התמודדות מדהים הפך לסרט ולשיטת טיפול
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

גם מוקי צור (עין-גב), אבישי גרוסמן (עין-שמר), עמרם הישראלי (גבעת-חיים איחוד) ויריב בן אהרון (אז מגבעת-חיים מאוחד, כיום בראש-הנקרה) סייעו בעריכה ובהפקת "שיח לוחמים", שהפך לאבן דרך מיתולוגית ב"סיפור הישראלי".

לפני חודשים מספר, 47 שנים לאחר המלחמה ששינתה בתוך זמן קצר את פני המדינה ואת עתידה רווי הדמים והדמעות, הושלמה העבודה על הסרט "שיח לוחמים - הסלילים הגנוזים" של הבמאית מור לושי.

הסרט, שנעשה בשיתוף ישראלי-גרמני והופק על ידי גופים שונים כמו "יס דוקו", "ארטה", בי-בי-סי, קרן רבינוביץ ומפעל הפיס, הוזמן לאחרונה, ועוד לפני הקרנתו הפומבית בארץ (שתתקיים ביס-דוקו במהלך 2015) לתחרות הרשמית של פסטיבל סאנדנס היוקרתי, שמתקיים בארצות הברית ונחשב לגדול בפסטיבלי הסרטים העצמאיים. זו הפעם הראשונה שסרט ישראלי תיעודי נבחר להיות מוצג בקטגוריה כזו.

קובץ העדויות שנערך בשנת 1967 כלל שיחות שנגעו למלחמה. השיחות שהוקלטו הובאו כמעט כלשונן. הרקע לשיחות היו ההלם והאבל הכבדים שפקדו את התנועה הקיבוצית, לאחר שהתברר המחיר הכבד בהרוגים ובפצועים של בני הקיבוצים במלחמה.

כרבע מכלל הנופלים במלחמת ששת הימים היו בני קיבוצים. בעוד שבתוך הקיבוצים נוצר מצב קשה של אלם ושתיקה מצד אחד ומועקות קשות מצד אחר, זימנו השיחות עם הלוחמים אפשרות לפרוק אותן באמצעות שיח אינטימי.

הספר יצא במהדורות רבות (150 אלף עותקים) וקיבל תהודה עצומה גם מחוץ לתנועה הקיבוצית. הוא תורגם לשפות שונות, כולל גרמנית וערבית. ביוני 2006 חשף עיתון "הארץ" את העובדה שעורכי שיח-לוחמים ראיינו בין השאר גם שישה לוחמים שהיו תלמידי ישיבת "מרכז הרב", אך לאור העובדה שלא הזדהו עם רגשותיהם התורניים והמשיחיים, בחרו להשמיט את הראיונות אתם.



אברהם שפירא הודה בפני כתב העיתון שאמנם בזמנו נאמר למרואיינים שהדברים לא נכנסו בשל קשיים טכניים, אך הסיבה היתה אי-ההתאמה בין תוכן דבריהם לספר שרצו להוציא.

גם ההיסטוריון ד"ר אלון גן (בן כפר-מסריק) חשף לפני כמה שנים כי עורכי הספר צנזרו ועידנו התבטאויות של הלוחמים והושמטו ביטויים שעסקו בגירוש ובפינוי אזרחים.

מור לושי, במאית הסרט "שיח לוחמים - הסלילים הגנוזים" מצאה בארכיון של שפירא את סלילי ההקלטות ששימשו את עורכי הספר. לאחר שהצליחה לשחזר אותם בעבודת מעבדה מיוחדת, פגשה מרואיינים רבים שקולם נשמע שם, השמיעה להם את הדברים וביקשה לקבל מהם התייחסות מנקודת הזמן הנוכחית למה שאמרו אז. התוצאה, כצפוי, מרתקת.

אחד מהמרואיינים אז והיום היה יריב בן אהרון, בנו הבכור של יצחק בן אהרון, שהיה במלחמת ששת הימים קצין שריון צעיר.

"עדיין לא ראיתי את הסרט שבו אני משתתף, אבל אני מניח שמור לושי עשתה אתי מה שעשתה עם עשרות מרואיינים אחרים. היא השמיעה לי את קולי בשנת 1967 וביקשה התייחסות לדברים.

"למעשה המשכתי את השיחה של אז. הרבה דברים השתנו מאז אותם ימים,
ואם לא היה לי מה להוסיף לא הייתי מתראיין. השאלות על מקומנו כאן, יחסנו לפלסטינים ולשדות הקרב, שדות הקרב שבנפש - הכל נותר רלוונטי גם היום".

מדוע לא התקיים שיח לוחמים קיבוצי שכזה גם בשאר המלחמות שעברנו מאז ששת-הימים?
יריב בן אהרון: "בגלל המקום של ששת-הימים בתוך ההיסטוריה המתהווה, אבל בעיקר משום העובדה שהתנועה הקיבוצית היוותה אז את חוט השדרה של הפיקוד בצבא וגם לתנועות הנוער היה משקל גדול במדינה - דבר שלא קורה היום.

"כל פרק מלחמתי שעבר מאז זימן את לוחמיו 'לעשות חושבים' ולהביע תחושות באמצעות ביטוי אמנותי וספרותי, אבל 'שיח לוחמים' כזה היה רק אחד".

הכתבה המלאה - בגיליון סוף השבוע של "ידיעות הקיבוץ"