מאז חנוכה 2013, ולאורך השנה כולה, מציינים קיבוצי אשדות-יעקב, איחוד ומאוחד, תשעים שנה לעלייה על הקרקע. היו אלה חברי קבוצת "אחדות" שלימים התיישבו בנקודת הקבע (כיום אשדות-יעקב איחוד) ואשר חלק מהם התפלגו בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת ועברו להתגורר בסמוך (אשדות-יעקב מאוחד).

עוד על האמנות הקיבוצית:
תערוכה: הקיבוץ בעיני מי ש"לא ידע את סטאלין"
הפכה את "המתנות האסורות" מהקיבוץ לאמנות
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

במהלך השנים, לאחר ששני הקיבוצים החלו לחסות תחת גוף תנועתי אחד (התק"ם), נוצרו שיתופי פעולה אחדים, אבל למעט בחג השמונים - צוינו ימי ההולדת בנפרד, אף שנקבעו לאותו תאריך ממש.

השנה, לרגל חגיגות התשעים, הועלה רעיון להציג תערוכה משותפת לאמנים ותיקים וצעירים משני הקיבוצים, בתוכם כאלה שעזבו את קיבוץ-האם - אבל לאחר שיחות ומחלוקות אין-ספור הוחלט להפיק שתי תערוכות נפרדות.

כך תיפתח בתאריך 10 באוקטובר תערוכה של 51 אמנים ילידי המאוחד (אליהם סופחו כמה אמנים מהאיחוד) במוזיאון "בית אורי ורמי נחושתן" שבמאוחד, ואילו תערוכת אמני אשדות-איחוד, שתכלול יותר מעשרים מציגים, תושק בתאריך 21 באוקטובר בגלריית "בית גבריאל" שעל שפת הכנרת.

מדוע לא הושג איחוד בתחום האמנותי אחרי תשעים שנה? גם כאן ישנם שני צדדים. רותי שדמון, מנהלת ואוצרת מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן במאוחד, טוענת שביקשה להציג תערוכה של אמנים ותיקים לצד צעירים, כביטוי להמשכיות היצירה בצד ביטוי אמנותי שונה, אבל לא לכלול בתוכם אמנים משני הקיבוצים שכבר אינם בין החיים.

תרצה היימן (שניפר), אמנית ויוזמת תערוכת האיחוד, גורסת כי שדמון אכן לא הסכימה לכלול בתערוכה ארבעה אמנים שהלכו לעולמם מאשדות-איחוד, אבל הסבירה זאת בנימוק שאין לה די מקום לכל המציגים, ואלה שנפטרו כבר זכו לתערוכות נפרדות במוזיאון. גם חליפת מכתבים העידה על מה שהתרחש בחודשים האחרונים בעמק המתחמם. הפילוג מזמן לא נראה כל כך מוחשי.

ביחד או לחוד
בסוף חודש יולי האחרון (30.7) שלחה תרצה היימן (שניפר) מכתב ליוצרים ולאמנים בקיבוצה, בו גוללה את אשר התרחש מבחינת צוות תערוכת "תשעים שנות". "במסגרת חגיגות התשעים לביתנו, אשדות-יעקב איחוד", כתבה בין השאר, "הועלה רעיון לקיים תערוכה המציגה את יצירות החברים והבנים באשדות-יעקב.

"לפני כחודשיים פנתה אלינו רותי שדמון בהצעה לקיים את התערוכה במשותף לשני הקיבוצים ב'בית אורי ורמי'. נענינו בשמחה ואף קיימנו ישיבה משותפת, בה הוחלט על כמה קווים מנחים לתערוכה, שתכלול גם מיצירותיהם של ארבעה חברים שנפטרו: אורי פלג, ציפורה דובי, אליהו כהן ושמעון שרון, זכרם לברכה.

"לצערנו, כעבור שבועות מספר חזרה בה רותי מהסיכום שהושג והחליטה על דעת עצמה, בניגוד לבקשתנו, לא לכלול את עבודותיהם של החברים הנ"ל. למרות בקשות והסברים על אופייה של התערוכה, כולל בקשות מחברי הדירקטוריון של המוזיאון וכן פניית מנהל הקהילה של אשדות-יעקב מאוחד, מתעקשת רותי ואינה מוכנה לכלול בתערוכה מיצירותיהם של ארבעת החברים, שחיו ופעלו בינינו במשך עשרות שנים.

"יש לציין שבין היוצרים מאשדות־מאוחד כללה רותי עבודות של אמנים שעזבו עם הוריהם את אשדות בהיותם ילדים פעוטים (בני שנתיים עד שבע שנים) וכל חייהם אינם חיים אתנו פה. לאור השתלשלות הדברים באופן שאינו לרוחנו, בחרנו להציג את תערוכת היוצרים מאשדות-איחוד בבית-גבריאל - אכסניה מכובדת ונאה, המקבלת אותנו בזרועות פתוחות".

מכתבה של תרצה היימן (שניפר) הגיע לידיעתה של רותי שדמון, ובתחילת החודש (1.8) היא הוציאה מכתב תגובה, בו הציגה את גרסתה להשתלשלות העניינים. "בחודש דצמבר 2013 פנתה אליי תרצה היימן מהאיחוד ואמרה לי שהם קיבלו החלטה לקיים את חג התשעים ללא שיתוף אשדות-מאוחד כפי שהיה בחג השמונים, עת היה חג משותף. בין יתר האירועים שתוכננו היה רעיון לעשות תערוכה לחברי אשדות-איחוד בלבד ולפזורה שלהם.

תרצה באה לקבל ממני עזרה בשמות האמנים, מספרי טלפון ומיילים שלהם. נתתי לה את כל מבוקשה, עם ברכת הצלחה. בינתיים הצטרפתי לצוות התשעים של אשדות-מאוחד, ושם קיבלתי אישור שאכן האיחוד לא רוצים לשתף פעולה אתנו. כמה חברים בישיבה כן תמכו בשיתוף, ואני ביניהם.

"הדבר לא הסתייע בידנו ופעלנו לבנות פעילות נפרדת. אני חשבתי על תערוכה לחברי המאוחד בלבד. חלפו הימים, ולפתע קיבלתי שיחת טלפון מתרצה שאמרה לי שהיא רוצה לדבר אתי, ואז חשבתי שאולי אנסה לעשות משהו יחד עם האיחוד. ואכן, היה רצון הדדי לקיים תערוכה משותפת. שמחתי על הנכונות שלהם, ונפגשנו".



ספירת מלאי
על מה שקרה במפגש מעידה שדמון: "מהרגע הראשון אמרתי שקיבלתי החלטה לא לשתף אמנים שהלכו לעולמם, בגלל ריבוי המשתת