"פרחים של מרציפן" - כך מכונה סרטו החדש של היוצר אדם קלדרון (בן קיבוץ בארי המתגורר בתל אביב), שיעלה בטרום-בכורה ארצית בפסטיבל הקולנוע ירושלים בתאריך 17.7 במסגרת סרטי ה"פרינג'ידר" (קולנוע ישראלי עצמאי).

עוד על הקולנוע בקיבוצים:
החברה הותיקה והשבר הקיבוצי הגיעו לקולנוע
סרט חדש ליונתן פז: כל הקיבוץ מחכה לסורקין
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

זוהי מלודרמה צבעונית המביאה את סיפורה של הדס (השחקנית נולי עומר), חברת קיבוץ בת 48, שמותו של בעלה בתאונת אופנוע טורף באחת את עולמה. היא מחליטה לצאת לתקופה מסוימת מהקיבוץ, מגלה את עצמה מחדש, ותוך כדי כך נתקלת באנשים חדשים ואקסצנטריים.

הסרט המסקרן, שהפיקו אודי ירושלמי ואורי הוד, עוסק (בדומה ליוצרו הרב-תחומי) בשאלות של מגדר ושל מוות כאירוע מעורר ולא רק כגורם סופי. קלדרון כתב את התסריט, עיצב את התלבושות וחיבר את המוזיקה המקורית, וגם ליהק את שחקני הסרט יחד עם בן זוגו רועי אפרת. זהו הסרט הראשון באורך מלא של האמן, העוסק כבר שנים באמנות פלסטית, בבימוי קליפים ובעיצוב תלבושות לסרטים, להצגות ולמופעי מחול.

עלילת "פרחים של מרציפן" משיקה לחייו הפרטיים של אדם קלדרון (30), שהיה אלוף ישראל בשחייה בסגנון פרפר ורקדן מקצועי עד שפרש בגיל 21 לטובת מעבר לברלין, מתוך כוונה ללמוד שם מוזיקה ולהוציא אלבום.

לפני כחמש שנים נהרג אביו בתאונת אופנוע, דבר שגרם לערעור חיי המשפחה ולבחינה מחודשת של החיים מצד אמו, שהחליטה בגיל 51 לעזוב את הקיבוץ, לעבור לגור בתל אביב ולנהל סגנון חיים סטודנטיאלי, כולל מגורים עם שותף ועבודה במלצרות (בהמשך, אגב, חזרה לגור בקיבוץ).

ה"שיגעון" של אמו יצר אצל קלדרון השראה לכתוב תסריט. כשחזר לישראל אחרי שהייה של שבע שנים בגרמניה, כבר היה בידיו תסריט המבוסס על סיפורה.



גם עלילת חייו של קלדרון עצמו אינה מהסוג השגרתי: הוא מעיד כי בקיבוצו נחשב לילד חריג, שסבל מהצקות מצד חבריו לכיתה, שחדלו רק כשהחל לשחות באופן מקצועי. בריאיון שהעניק לפני שנה ל"מאקו", סיפר קלדרון על נטישת הספורט האולימפי.

"היתה נקודה שהבנתי שזה לא שווה, שאני לא צריך את זה ושזה לא מה שאני אוהב לעשות. אני אוהב לעשות אמנות, אוהב מוזיקה, קולנוע, מחול, שזה ההיפך הגמור מלעבור הכשרה של שחיין אולימפי. אני אוהב לשים שיר של מדונה ולרקוד מול המראה. אז ברחתי באמצע אליפות ישראל בשנת 99' עם בגד הים והמגבת, ולעולם לא חזרתי".

כאמור, עזב קלדרון את הארץ לברלין והחל לפתח את עצמו בעולם האמנות. הוא הוציא אלבום משלו,
ובמקביל החל להופיע בכל רחבי גרמניה. לאחר זמן החליט לפרוש מעיסוק במוזיקה ועבר להתמקד באמנות פלסטית ובווידיאו־ארט.

אחרי שובו ארצה הספיק להשתתף כרקדן, עם בן הזוג רועי אפרת, ביצירה "שיטפון", שגם היא עסקה בעצמו ובחייו מרובי התהפוכות.

גם את כור מחצבתו הקיבוצי לא שוכח קלדרון. "אני מאוד אוהב להתעסק בקבוצות מול יחידים, ולהיפך", סיפר בריאיון. "באחת מעבודות הנייר שלי, 'כוורת', אני משווה את החברה הקיבוצית לכוורת דבורים פועלות, מייצרות ומזמזמות. חתכתי משושים גדולים מתוך צילום זירוקס ענק של חדר האוכל הריק בקיבוץ בארי רגע לפני סדר הפסח. אני חוקר תבניות ואנשים שלא מתאימים אליהן, שִליָה אנושית, ואת כל מה שקורה בשוליים ומתחת למזרון".