רחל שפירא, חברת שפיים, משוררת ופזמונאית הזוכה להוקרה ולהכרה ציבורית רחבה - זכתה ביום שני השבוע באות הוקרה על מפעל חיים בתחום הזמר העברי, מאוניברסיטת בר-אילן, במסגרת אירועי הכנס השנתי: "מי אני? שיר ישראלי!".

עוד שירה קיבוצית:
באורו זורם השיר
סיפורו של משורר מהקיבוץ
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

שפירא, ילידת 1945, שימשה במהלך שנותיה בקיבוץ כמורה לחינוך מיוחד, ולאחר מכן כמורה באולפן לעברית. השיר הראשון שהקנה לה פרסום והפך לקלאסיקה היה "מה אברך", אותו כתבה לזכר בן כיתתה אלדד (דדי) קרוק, שנפל ב"מלחמת ששת הימים".

יאיר רוזנבלום הלחין את השיר, וביצעה אותו להקת חיל הים, עם הסולנית רבקה זהר.
שירים נוספים מאת שפירא שהפכו לנכסי צאן ברזל בשירה העברית היו, בין השאר: "כמו צמח בר", "שיר של יום חולין", "חלק בעולם", "שיר על נחלים", "רק אתמול", "נפאל" "אסמרלדה", "חומות חימר", "דרישת שלום". בשנת 1999 זכתה בפרס אקו"ם למפעל חיים בתחום הזמר העברי.

"את הפרס מעניק המכון לחקר הזמר העברי באוניברסיטת בר-אילן, ואין לו משמעות פוליטית אלא אקדמית בלבד", אומרת שפירא. "ככלל, אין לי שאיפות בתחום הפרסים אלא רק בתחום היצירה. ישנן תקופות טובות ופחות-טובות בכתיבה שלי, אבל לדעתי אפשר ליצור גם בלי לשבת ליד השולחן".

מה מעשייך בימים אלה?
רחל שפירא: "אני מופיעה בערבים המוקדשים לשירים שלי, עם הרכבים שונים. אני מנחה, מספרת, והזמרים שרים. זה קורה בשנים האחרונות לאחר זמן רב שלא 'יצאתי לאור', בגלל הביישנות שטבועה בי. חוץ מזה אני עובדת על דברים חדשים, ולא הייתי רוצה להרחיב על כך".