בתנועות הקיבוציות, מתברר, מעולם לא הפסיקו לשיר. גם כשהיה קשה וגופים אמנותיים חדלו לפעול בשל מצוקה תקציבית והפניית משאבים לנכסים יצרניים יותר - המשיכו המקהלות לשיר ולהופיע.

כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

המקהלה הראשונה שהשתייכה לתנועה קיבוצית היתה גם הראשונה שהפסיקה את פעילותה - מקהלת "הקיבוץ המאוחד", שנוסדה בשנת 1952 וחדלה לשיר בשנת 1978.

המקהלה התפרקה שנתיים לפני האיחוד של הקיבוץ-המאוחד ו"איחוד הקבוצות והקיבוצים", והקמת התק"ם. שלושה חברים מרכזיים היו מזוהים עם מקהלה זו - יהודה אנגל ממעגן-מיכאל, שניצח על הזמרים במשך 25 שנה, איש המוזיקה בנימין פינטוס מגבעת-ברנר והמלחין יהודה דאוס, שלימד מוזיקה בקיבוצים אחדים והתגורר תקופה ארוכה ברמת-הכובש.



חלק מזמרי המקהלה הצטרפו למקהלת האיחוד, הנחשבת לאחת המקהלות המובילות בישראל, שייסד בשנת 1955 המלחין והמנצח יהודה שרת מקיבוץ יגור. לאחר פרישתו, בראשית שנות השישים של המאה הקודמת, החליפו אותו במלאכת הניצוח יעל תבורי (אפיקים) ופרופ' אבנר איתי (בן כפר-גלעדי).

איתי המשיך בניצוח ובניהול המוזיקלי של המקהלה עד שנת 1997, והוביל אותה לשורה של הצלחות במאות קונצרטים בארץ ובחו"ל. לאחר עזיבתו ניצחו על המקהלה רון זרחי מגניגר, הסולנית אורנה ארניה מתל אביב והמנצח הנוכחי רונן בורשבסקי, מתל אביב. המקהלה מונה כשישים זמרים וזמרות, כמחציתם חברי קיבוצים.

מקהלת "הקיבוץ הארצי", הנחשבת גם היא לאחת המקהלות הטובות בישראל, ומופיעה בארץ ובחו"ל - החלה לעבוד ולהופיע בשנת 1958. המנצח והמנהל המוזיקלי מאז שנת 1990 הוא יובל בן-עוזר, לשעבר חבר גן-שמואל, המתגורר כיום בשוהם.



המנהל המיתולוגי של המקהלה, שפרש ב-2013 לאחר 32 שנות פעילות, היה משה הראל, חבר קיבוץ ברעם.
שתי המקהלות נסמכות על תקציב ממוצע של כ-300 אלף ש"ח בשנה. חברי המקהלות מזמרים בהתנדבות, ונפגשים לחזרה שבועית מדי יום שישי.

מדוע שתי המקהלות אינן מתאחדות למקהלה אחת, כביטוי לתנועה המאוחדת? ריקי רז מקיבוץ יפעת, העומדת בראש מִנהלת החברה והתרבות בתנועה הקיבוצית, אומרת ששני הגופים מקבלים תמיכה חלקית מהתנועה הקיבוצית (האיחוד מגוף בשם "מרחבים" הקשור לאפעל, והארצי מ"חבצלת"), ומימון נוסף מועבר אליהן ממנהל התרבות של משרד התרבות והספורט ומהכנסות מקונצרטים ומפעל מנויים שמלווה אותן כבר שנים.

"בניגוד לגופי תרבות אחרים שנקלעו לקשיים תקציביים - התזמורת, להקת המחול, התיאטרון - ניהול המקהלות מתנהל כשורה וללא דרמות מיוחדות", אומרת ריקי רז, "ונושא האיחוד ביניהן לא עלה לדיון בשום גוף שהוא".

שאול גלעדי, בן כפר-רופין, כיום ממושב מרחביה, משמש זה שנה וחצי כמנהל מקהלת-האיחוד. "התקציב המאוזן של המקהלה נסמך על 50% מהתנועה הקיבוצית, 34% מהכנסות על קונצרטים, ו-16% ממנהל התרבות. ההוצאות, ביחס לגוף כזה, ממש לא גבוהות, משום שאין לנו צורך בהגברה או באביזרי במה נוספים.



"חשוב לי לציין שהמקהלה מופיעה בכל קצווי הארץ, משדה-בוקר ויטבתה בדרום ועד העמקים, ראש-הנקרה והגליל העליון בצפון. המקהלה שמה דגש על יצירות יהודיות וישראליות ומהווה שגרירה של המוזיקה האמנותית שלנו בארץ ובעולם. היא חברה בארגון IFCM - האיגוד הבינלאומי של מוזיקה מקהלתית, וכן באיגוד האירופאי Europa Cantat.

"המקהלה יצאה עד כה ל-14 מסעות קונצרטים בחו"ל (אירופה, ארה"ב, אוסטרליה וניו-זילנד),
והקליטה ארבעה תקליטים ושלושה דיסקים, שרובם מוקדשים למוזיקה יהודית וישראלית".

מנהל מקהלת הקיבוץ-הארצי, יצחק בן עוזי, היה בעברו חבר קיבוץ בית-גוברין וכיום מתגורר בראשון-לציון. "לא אחת היה שיתוף פעולה בין שתי המקהלות וסביר שגם יהיה כזה, אבל איחוד לא נשקל מעולם", הוא אומר.

"60% מחברי המקהלה הם חברי קיבוצים המגיעים לחזרות בתל אביב מפארן בדרום ועד ליסעור בצפון. לקראת הופעות חשובות יש לנו ימים מרוכזים של חזרות. ממש בימים אלה אני עוסק בגיוס זמרות וזמרים צעירים למקהלה. הכוונה היא להצעיר יותר את ההרכב, ובמקביל לא לוותר על הוותיקים והטובים. אם ישנם מעוניינים - הם מוזמנים לאודישנים. אולי אין בזה פרנסה, אבל יש הרבה סיפוק וגם לא מעט נסיעות לחו"ל. זו עבודה קשה, אבל יש שכר רוחני בצדה".