"בשנת 2004 הגעתי לראשונה להודו, והאמת היא שמיד הרגשתי בבית. ההתאקלמות שלי היתה מהירה מאוד, הסתדרתי טוב עם המקומיים ודי במהרה התחלתי לקלוט את השפה ואף לדבר.

כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

שהיתי בהודו עד אוגוסט 2005 וחזרתי לישראל בידיעה שאני רוצה לשוב לשם לתקופה ארוכה יותר. לאחר עשרה חודשים עשיתי זאת, והפעם באתי לא כדי לטייל כי אם לשהות תקופה, פשוט לחיות".

הפשטות הזו, שבה מתאר רז הנדלר (32) מיפעת את הקשר בינו לבין המדינה הענקית, המושכת אליה כ-40 אלף מטיילים ישראלים מדי שנה, מחביאה בתוכה קשר עמוק הרבה יותר. מאז שפגש לראשונה את הודו, ועד היום, ממשיך הנדלר לנסוע אליה יחד עם אשתו אליאן (29) לשלושה חודשים מדי שנה. במהלך שהותם שם הם מתגוררים בכפר הציורי קאסול בעמק פרוואטי, שהפך לביתם השני.

"כשחזרתי להודו בפעם השנייה חיפשתי כפר שהוא גם מתויר, גם עם פינות שקטות, וגם כזה שניתן להיות בו בכל עונות השנה", מספר הנדלר. "קאסול, כפר שאין כמעט תרמילאי ישראלי שלא ביקר בו, ענה לחלוטין על בקשותיי.

"יש בו רחוב אחד לאורך נהר פרוואטי העצום, שהוא מרכזי, סואן ורועש ויש בו בתי הארחה, חנויות ומסעדות, ומעבר לו, על צלעות ההרים, בין שדות ומטעים, מצויים הבתים של המקומיים. התמקמתי בחדר שקט מאוד בבית של משפחה, עם נוף מקסים של יערות ארזים ופסגות מושלגות. התגוררתי שם שנה וחצי.

"עם התרמילאים הישראלים כמעט לא הייתי בקשר. התחברתי מאוד עם המקומיים בכפר, בעיקר עם הילדים הקטנים והנערים, שהיום חלקם כבר גדולים ואף התחתנו והולידו ילדים והקשר הטוב עדיין נשמר.

"את שאר הזמן הקדשתי לקריאה מרובה, חקרתי את התנ"ך ואת ה'בְּהַגַוַד-גִיתָא', 'שירת האל' בסנקסטריט - ספר המתאר את הוראותיו של האל קרישנה ללוחם ארג'ונה לפני פרוץ מלחמת אחים עקובה מדם, בנוגע לטבע האדם והאלוהות, תורת הקארמה והתעלות לתודעה רוחנית. הטקסט הזה נחשב לפנינת הספרות הווֵדית".

מהי אותה ספרות?
"המילה וֵדַה פירושה ידע, והספרות הוודית היא ספרות קדומה מאד, הנוגעת בכל תחומי החיים ומכוונת את האדם, לפי טבעו ותכונותיו, להתפתחות ארצית-חומרית ורוחנית. התרבות הוודית אינה מגדירה את האדם לפי מוצאו, אלא לפי יכולותיו ומעשיו - כך שלמעשה הכתבים הוודיים אינם הודיים ואינם פונים לציבור ההודי, אלא לכלל האנושות.

"ישנם הרבה זרמים רוחניים שיצאו מהודו, וביניהם רבים שמדברים על התנתקות מהגשמי והתחברות לרוחני, אך התרבות הוודית המקורית אינה כזו. ההיפך הוא הנכון: היא מלמדת כיצד, דרך החומר ודרך פעילות בעולם הזה, נוכל להתחבר אל הרוחני. על פי הספרות הוודית, כל פעולה יכולה להיות רוחנית, דרך ראייה שלמה של המציאות, בה אנו לא מרכז החיים, אלא רק חלק שנועד לתת את שלו עבור השלם.

"כמובן שזה אידיאל מאוד גבוה, לפיו אנו מצליחים לגבור על זווית ראייתנו הצרה ועל האינטרס האישי שלנו, אך יחד עם זאת לא מאבדים את היותנו אינדיבידואלים. אידיאל דומה עמד בפני מקימי התנועה הקיבוצית. שמעתי פעם מורה רוחני שאמר שהאידיאל הוודי הוא 'סוציאליזם רוחני".



חיפוש אחרי זהות
מהשילוב בין בן קיבוץ, חיים בהודו ולימוד התנ"ך יחד עם כתבי הפילוסופיה הוודית, נולד ספרו של הנדלר "בעקבות הדרך", שיצא לאחרונה בהוצאה עצמאית שהקים עם שותפים, בשם "ספר ראשון".

בעקבות-הדרך הוא סיפורו של קובי, בן לראש ישיבה נודעת, שגדל והתחנך בבית חרדי בירושלים, יוצא בשאלה ומנסה לחוות את חיי החופש בעולם החילוני, אך מתקשה למצוא את מקומו. הוא חש שזהותו מבולבלת וכי אינו מסופק פנימית. כמו רבים מבני גילו, הוא מחליט לנסוע לטיול ארוך בהודו - שהופך בהדרגה למסע אישי מעמיק וממושך אל התרבות ההודית, אל מקורותיו היהודיים ואל עצמו. זהו מסע פיזי, פנימי ופילוסופי.

הספר מפגיש את הקורא עם ההוויה המיוחדת של המטיילים הישראלים בהודו, עם נופיה המרהיבים, ריחותיה, תרבותה ומסורתה. במהלך מסעו - קובי, גיבור הספר, קורא, דן ומתעמק בכתבים הוודיים העתיקים, הפורשים לפניו עולם עשיר ומרתק, מעוררים בו שאלות בתחומים שונים ומאירים גם את התנ"ך ואת היהדות באור מיוחד במינו.

"זהו לא ספר אוטוביוגרפי, אף-על-פי שביני לבין קובי יש הרבה דברים משותפים, ורבות מחוויותיו עברתי אני. החיפוש שלו אחר זהות עמוקה יותר מהזהות החיצונית הוא תהליך שבמובן מסוים גם אני עברתי ועובר.

"גם פיזית, מסלול הטיול שלו פחות או יותר זהה למסלול הטיול הראשון שלי בהודו בשנים 2005-2004", אומר הנדלר, המגדיר את עצמו כך: "חוקר דת עצמאי המשלב בחייו גם את עבודת האדמה, ובעשור האחרון חי לסירוגין בין מטעי האבוקדו והשקדים שבעמק יזרעאל לבין המבואות הדרומיים של הרי ההימלאיה".

איך אתה מעביר את ביקוריך ב