כשחושבים על מחול בהקשר הקיבוצי, מיד עולה שמו של קיבוץ געתון - ביתה של להקת המחול הקיבוצית, שלא יהיה מוגזם לומר שהוא גם אחד ממרכזי המחול החשובים בארץ.

כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

את להקת המחול, תחת השם "להקת המחול הבין-קיבוצית", הקימה בשנת 1970 חברת געתון וכלת פרס ישראל יהודית ארנון ז"ל, ששימשה גם כמנהלת האמנותית של הלהקה עד שנת 1996. ב-1980 הצטרף ללהקה, תחילה כרקדן, הכוריאוגרף רמי באר, גם הוא בן וחבר געתון, שלאחר מכן החליף את ארנון בניהול האמנותי של הלהקה.

מקום משכנה של הלהקה נקבע בקיבוץ געתון, ועם השנים הוקם שם כפר מחול גדול הפועל גם כיום ומשמש כבית ספר למחול וכמרכז ללימודי תנועה לרקדנים מכל רחבי העולם וגם לאנשים מכל הגילים, המגיעים לפעילויות שונות המתקיימות במתחם.

בתחילת ימיה של הלהקה היו כמעט כל רקדניה חברי קיבוצים, והם היו נפגשים לחזרות ולהופעות בצורה מצומצמת יחסית. הלהקה התבססה, אז והיום, על כוריאוגרפיה של יוצרים ישראלים, הן בשל עיקרון קידום היצירה התרבותית העצמאית בישראל, והן בשל מחסור בתקציב.

בין היוצרות באותן שנים היו, בנוסף ליהודית ארנון, הדה אורן ז"ל (אשדות-יעקב איחוד) ועפרה אכמון (משמר-העמק). החל משנת 1994 נוספה ללהקת המחול הבוגרת להקה צעירה בשם "הקיבוצית 2", המופיעה בעיקר לפני ילדים, בני נוער ומשפחות.

"להקת המחול הקיבוצית היא מפעל יוצא דופן, שהתחיל בזרעים שזרעה מייסדת הלהקה יהודית ארנון", מספר רמי באר. "כבן געתון וכחבר בכיתת 'רקפת' זכיתי להיות תלמיד של יהודית החל מגיל הגן, שם לימדה אותנו ריתמיקה. היא תמיד ידעה איך לזהות כישרון ולטפח אותו שיצמח בכיוון הנכון.

"ללהקה עצמה הצטרפתי לפני שלושים שנה, כרקדן, ובעשרים השנים האחרונות אני משמש גם כמנהל האמנותי. במשך השנים צברתי בלהקה אינספור חוויות, ואשתף באחת הראשונות שבהן: כאדם בוגר, בחרתי להמשיך לחיות בקיבוץ וביקשתי להוביל את הלהקה.

"זה היה בשנות השמונים של המאה הקודמת, ובקיבוץ היו מי שציפו שאעבוד באבוקדו. התקיימה בנושא שיחת קיבוץ, שבה אמרתי שאם לא אהיה רקדן בקיבוץ, אהיה רקדן במקום אחר. בסופו של דבר אישרו לי לעבוד עם הלהקה, אחרי שההצבעה הוכרעה על חודו של קול בודד. אני שמח שכך קרה, ומודה לכל הצוות הנהדר שעבד ושעובד אתי בפרויקט החיים המיוחד הזה".



הקשר הייחודי בין געתון לבין להקת המחול מושך לקיבוץ את אנשי הגליל כולו, וגם רקדנים ואנשי מחול מהעולם. בנוסף לפעילות השוטפת של הלהקה, מתפתח במקום כפר מחול בינלאומי, הכולל למשל את תוכנית "מסע מחול": 35 תלמידים המגיעים מכל רחבי העולם לתוכנית בת חצי שנה של לימודי מחול, במסגרתה הם מקיימים גם סיורים בארץ ועוסקים בהתנדבות במקומות שונים.

גם רקדנים ישראלים מגיעים לכפר המחול, ללימודים בני שנתיים, במהלכם הם מתגוררים ביישובים באזור, ולקורס קיץ גדול, המתקיים מדי שנה ולומדים בו כ-450 תלמידים. לאחרונה נבדקת אפשרות לפתיחת מסלול לימודים גבוהים, שיזכה בסיומו בתואר BA אקדמי במחול.

בכפר המחול פועל גם בית ספר למחול, בו לומדים 350 תלמידים מגיל שש עד 18. בית הספר פועל בשיתוף פעולה עם הקהילה בגליל, ויש לו שלוחות שונות בקיבוצים, במושבים וגם בכפרים ערביים. במקום מתקיימות גם סדנאות לאנשים מכל הגילים, שהמחול אינו עיסוקם העיקרי, והם באים ללמוד תנועה, יוגה ופילאטיס. בסך הכל מגיעים לפעילויות השונות בכפר המחול כ-400 איש מדי יום, והמקום מקיים קשר עמוק ורב-שנים עם הקהילה בגליל.

בימים אלה חזרה הלהקה הבוגרת ממסע הופעות בארצות הברית, והיא מנצלת את זמנה לחזרות לקראת מופע חדש שיעלה בעתיד הקרוב, ובעוד כחודש תצא למסע נוסף בדרום קוריאה ובאירופה.

הלהקה הבוגרת מבלה כשליש מזמנה בחו"ל, ויחד עם הלהקה הצעירה,
עושות השתיים יותר מ-200 הופעות בשנה. ההופעות המרכזיות של הלהקה הבוגרת בשנים האחרונות היו "סיפורי קודמכל", "אינפראדום", "זיכרון דברים" ו"חסר השלם", בעוד הלהקה הצעירה הופיעה עם "פטר והקרנבל", "מדריך לתזמורת" ו"טרנספורם".

במשך השנים התקיימו יחסים מיוחדים גם בין התנועה הקיבוצית, הלהקה וכפר המחול. "קהילה ותנועה לא יכולות להתקיים בלי תרבות, אמנות ויצירה", אומר מזכיר התנועה הקיבוצית איתן ברושי. "בשנים האחרונות התמודדה הלהקה עם קשיים רבים, אותם צלחה תוך הפעלת אומץ ותושייה של מובילי העשייה. להקת המחול היא אחד מסימני ההיכר המרשימים והמרגשים ביותר של התנועה הקיבוצית, ואני שמח על הצלחותיה הרבות בארץ ובחו"ל".

רמי באר מצטרף לדבריו של ברושי ואומר: "התנועה הקיבוצית היא אבן יסוד בקיומה של הלהקה, על כל המורכבות שבדבר, וגם אחרי השינויים והתמורות שחלים בקיבוצים בשנים האחרונות. דרך הלהקה וכפר המח