אתמול (28.11) הדלקנו בחיק המשפחה או הקהילה הקיבוצית נר ראשון של חנוכה. כמדי שנה, מתלבטות גם הפעם משפחות רבות בשאלה הרת הגורל: איזו חנוכייה תעמוד במרכזו של הטקס היומי - האם חנוכיית הבלוטים של הילד או זו הנוסטלגית של בית סבא. לבסוף תימצא פשרה שתניח את דעת כולם, ובשתיהן יודלקו הנרות ויפיצו אור נגוהות.

עוד על האספן אבירם פז:
אוסף את השנות-טובות
סיפורה של "הגדת המצור" מבן שמן
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

אבירם פז מקיבוץ משמר העמק, אספן חנוכיות (וגם הגדות, מגילות, סמלים וכרזות), מתקשה להעדיף חנוכייה אחת על פני רעותה. "כל חנוכייה באוסף שלי נחשבת לנדירה, וערכה הרגשי אינו פחות מזה הכספי", הוא אומר. "לכן אזהר לא לפגוע בהן באמצעות חלב נרות, או חלילה נפילה מקרית". לטובת העיתון והצילום נחשפו החנוכיות ה"יקרות מפז", ומיד לאחר מכן הוחזרו לגנזך.

חנוכיית העץ שעליה מצוירת מנורת המדינה התווספה לאוסף בשל ה"גימיק" המצוי בחלקה האחורי: סיבוב מפתח בתיבת נגינה משמיע את המנגינה "מעוז צור ישועתי", לתפארת מדינת ישראל.

על חנוכיית העשור למדינה, משנת 1958, מתנוססת המילה "ישראל". האות למ"ד מציינת גם את הספרה אחת, ובתוך הספרה אפס שמשלימה את המספר עשר, יצוק מגן דוד. על הכן המייצב את החנוכייה נכתב: "נס גדול היה פה", ללמדך שגם לאחר עשר שנים של עצמאות ישראל האמינו יושבי הארץ הזו כי מדובר בנס. החנוכייה נדירה מאוד, ורק מעטות ממנה השתמרו באוספים אחדים.



חנוכיית הכיס המיניאטורית, המתוארכת אי אז בשנות השישים, נעשתה ככל הנראה על ידי לוחם לא-ידוע שביקש לקיים את מצוות הדלקת הנרות בתנאי שדה קשים. בתוך קופסת מתכת ששימשה במקור לאחסון כלי ניקוי לנשק יצר החייל תושבות זעירות של נרות, ובתא צמוד הכניס נרות דקיקים בשלל צבעים. מדובר, ככל הנראה, בדגם יחיד מסוגו, שרק בדרך מקרה הגיע לאוסף.

עוד חנוכייה "צבאית" היא זו של חיל החימוש, וגם כאן מדובר ביצירה מקורית של חייל שופע דמיון. סמל של משאית, המדמה אייל מקורנן מסתער, הוצב על כן מעץ שבו נקבעו שני תרמילי רובה "אפ-אן" ריקים. על ראשו של האייל מתנוססת מנורת שבעת הקנים, וסמל החיל, בגלגולו הישן, מקובע גם הוא על החנוכייה.

"חנוכיית השב"כ", שיצר האמן אריה אופיר (עין-הוד) בסוף שנות התשעים של המאה העשרים וחולקה לעובדי הארגון, יצאה במהדורה מוגבלת (וחשאית מאוד) של 300 גופי פליז מצופים ניקל. בצדה האחד צרוב סמל מנורת המדינה
ובצדה השני משורטטת הכתובת "100 שנות ציונות".

לצד הכתובת צייר האמן את מפת כיבוש הארץ על ידי יהודה המכבי ועליה דיוקני הלוחמים משחררי ירושלים, מתפללי הכותל, הרצל על המרפסת בבזל, ספינות המעפילים, הפירמידות במצרים ו"חומה ומגדל". גם הכתובת "טוב למות בעד ארצנו" זוכה למקום של כבוד בחנוכיית השב"כ.

ומהי החנוכייה היקרה באוסף? לאו דוקא זו הישנה יותר... לפני כמה שנים קיבל אבירם פז חנוכיית ברונזה גדולה ומדהימה ביופייה, שיצרה האמנית אילנה גור. היא כוללת ציפורים, צפרדעים, עלי תאנה ושלל עיטורים, ההופכים את האובייקט המזוהה עם חג החנוכה לפסל ברזל בעל יופי מרהיב.