איש החממה החינוכית מקיבוץ עין שמר, אביטל גבע, הוא הזוכה בפרס מפעל חיים בתחומי האמנות הפלסטית לשנת 2013 מטעם משרד התרבות והספורט.

עוד על פרסים וקיבוצניקים:
פרס החינוך היהודי לאהרון ידלין מקיבוץ חצרים
פרס "האמן הצעיר" לאמנית שחר יהלום
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

הפרס, בסך 70 אלף ש"ח, המוענק זו השנה התשיעית ברציפות לאמנים שגילם מעל 55 שנים ואשר קידמו והעשירו את תחום האמנות הפלסטית בישראל - נחשב לגבוה ביותר הניתן בתחום האמנות הפלסטית (למעט פרס א.מ.ת, המוענק בתחומי המדע והאמנויות).

בשנים קודמות קיבלו אותו פנחס כהן-גן, גדעון גכטמן, נחום טבת, צבי גולדשטיין, בינאקה אשל-גרשוני, ציבי גבע (אחיו הצעיר של אביטל), ראובן ברמן קדים וצבי טולקובסקי. בחירתו של אביטל גבע חריגה ביחס לקודמיו, בשל העובדה שכבר שנים רבות אינו עוסק באמנות במשמעותה המדויקת, כמעט אינו מציג תערוכות, ואת מרבית זמנו הוא מקדיש לחממה שבקיבוצו.

בשנות השבעים של המאה שעברה היה גבע מוכר כאמן מושגי משפיע, שיצר, בהשפעת יצחק דנציגר, פרויקטים ניסיוניים, רדיקליים וחדשנים. בשנת 1972 יזם, יחד עם חבריו האמנים משה גרשוני, מיכה אולמן ויחזקאל ירדני, את פרויקט "מצר-מסר": האמנים יצרו "ספרייה אזורית" מאולתרת באמצעות מחזור של אלפי ספרים ממפעל "אמניר", שפוזרו במכלים בין הקיבוץ לכפר הערבי השכן.

בשנת 1973 הציג בגלריה יודפת מכלים עם דגים מלוחים, מגבעות ועניבות, ובשנת 1974 - את "לשונות פרה", בתוך אקווריום עם פורמלין, בבית האמנים בירושלים. כמו כן השתתף בתקופה ההיא בתערוכות אמנות מושגית במוזיאונים.

את פעילותו האמנותית הפסיק גבע בראשית שנות השמונים, ואז גם החל להתרכז בהקמה ובניהול של "החממה" בעין-שמר - מיזם המהווה משק אוטרקי אך גם אידיאה אוטופיסטית. החממה, שהחלה בשנת 1977 כמעבדה ניסיונית לגידול מלפפונים, התפתחה במשך השנים למרכז מחקר וחינוך, המשלב בין ניסיונות חדשים בחקלאות, בהנחיית מומחים ומדענים, לבין פעילות קהילתית וחברתית, בעיקר של בני נוער, יהודים וערבים, מיישובים ומקיבוצים בסביבה.

בשנת 1992 נעתר גבע להזמנתו של האוצר ד"ר גדעון עפרת לייצג את ישראל ב"ביאנלה" בוונציה ולהציג בה את "החממה". תצוגה זו, שהקמתה היתה אתגר גדול בפני עצמו, זכתה לתשומת לב בינלאומית עצומה ולסיקור נרחב, והיא זכורה עד היום כאחד השיאים של תערוכות ישראליות שהוצגו בביאנלה.

חבר השופטים השנה ציין בין השאר: "אביטל גבע הוא אמן שפעילותו, מראשיתה, אתגרה את תפישת האמנות ויחסה לחברתי ולפוליטי, ואף עוררה בזמנו חילוקי דעות והתנגדות עזה. אולם במבט לאחור אפשר להבין את פרישתו המוצהרת מהאמנות הממסדית כהרחבת גבולותיה, ואת פעילותו בעשורים האחרונים כמהלך נועז ומקורי שהקדים מגמות עכשוויות באמנות הבינלאומית.

"גבע הוא חלוץ של האמנות האקולוגית המחברת בין טבע, מדע ותרבות, ליצירתם של מושגים ושפה חדשים. על פעילותו, שהיא מופת של רדיקליות אמנותית, יושרה אישית ומחויבות חברתית - מוענק לו פרס מפעל חיים לשנת 2013".