ביום חמישי שעבר (20.6) הציגו גוני שביט (28) ונטע פריד (29), סטודנטיות לעיצוב אופנה, האחת מקיבוץ מבוא-חמה והשנייה מקיבוץ מעלה גלבוע, את קולקציות הגמר שלהן בתצוגת האופנה השנתית של המרכז האקדמי "ויצו חיפה".

עוד על אופנה וקיבוצים:
אופנה עילית לגליליות
יצא מארון הבגדים
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

התצוגה התקיימה ב"האנגר 11" בנמל תל אביב לפני קהל רב של אנשי תעשיית האופנה, עיתונאים, והכי חשוב - בני המשפחה והחברים הנרגשים של הבוגרים הטריים.

גוני ונטע עמלו על בניית קולקציות הגמר במשך שנה שלמה, אחרי שחקרו לעומק את מקורות ההשראה שלהן ויצרו טקסטילים מקוריים והדפסות ייחודיות, המשקפים את כתב ידן האישי כמעצבות צעירות. לפניכם הצצה ראשונה לעיצובים המרהיבים שלהן.

שם הקולקציה של גוני שביט: "סליחה שבאתי". והיא מסבירה: "סיפור אהבתם האסורה של זיגי, בן הקיבוץ, וחבובה, עולה חדשה המתגוררת במעברה השוכנת בקרבת הקיבוץ, הוא אחת מעלילות הסרט 'סלאח שבתי'. למרות הפער התרבותי ביניהם הם מחליטים להינשא. סצנת החתונה של זיגי וחבובה איננה קיימת בסרט ולכן הציתה את דמיוני.

"ההשראה לקולקציה נוצרה מהמפגש בין המלתחה היהודית-גלותית הראוותנית לארון הקיבוצי הפשוט והאחיד. בחתונה נפגשים הניגודים ומתקיימים בהרמוניה זה לצד זה. במהלך השנה ערכתי מחקר מקיף על הלבוש הקיבוצי מראשית ימיו ועד היום, ועל התמורות שחלו בארון הקיבוצי בעקבות השינויים האידיאולוגיים והכלכליים. הקולקציה היא, בין השאר, תוצר של מחקר זה".



הקולקציה של נטע פריד נקראת "צווארון לבן", והיא מבהירה: "הצווארונים, לאורך ההיסטוריה כולה, מהווים סממן מעמדי מובהק. כבר במאה ה-14 הפכה החולצה הלבנה לסמל סטטוס, ומי שיכול היה להרשות אותה לעצמו הבליט אותה בשלל צווארונים.
חקרתי את הצווארון הכחול והצווארון הלבן, ועסקתי בניסיון של כל מעמד לטשטש את זהותו. הבחירה בצבע הלבן מתורגמת לפער בין חיקוי זול לבין הדבר האמיתי, 'הגבוה'".