סיפור החיים של אסף הדר (35) מגבעת חיים מאוחד הוא בהחלט חומר ממנו עשויה אמנות. הוריו התגרשו כשהיה בן שלוש, אביו עזב לשיקגו, ואסף בילה את ילדותו בין הקיבוץ לעיר האמריקנית הגדולה. כבר בגיל שש החל הילד לתופף, ובמשך השנים הצטרפו לארסנל הכלים שלו גם הגיטרה, הפסנתר ו...סכין מטבח.

עוד מוזיקאים מקיבוצים:
צלילי ההחלמה של נועה בנתור
גדי אלטמן מדבר אחרי ההדחה מ"דה וויס"
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

בספטמבר האחרון, אחרי עבודה ארוכה, הוציא אסף את אלבום הבכורה שלו: "Anxiety - mt.Moriah", שעם שיריו יופיע ביום ראשון הקרוב (24.3, בשעה 22:00) בתיאטרון "תמונע" בתל אביב.

לפני שנספר איך נכנסת סכין המטבח לתמונה, נחזור לרגע לילדות.

איך היה לחלק את הזמן בין שיקגו לקיבוץ?
אסף הדר: "אומר לך את האמת. הדבר שהכי חשוב לי בחיים, אחרי משפחה וחברים, זה הטבע. הכי התגעגעתי אליו כשחייתי בחו"ל. לשבת עם גיטרה על הבודקה, על האיקליפטוס, מול הנחל, ולהקשיב ליללות התנים כל ערב כשהשמש מפנה את מקומה לשמים המסתוריים של העמק. אני לא מתגעגע לחיים באמריקה. אפילו ארחיק לכת ואומר שאני לא מבין איך בזבזתי שם כל כך הרבה שנים".

את תקופת התיכון העביר אסף בארץ. בכיתה י"א למד עם סטודנטים מבית הספר "רימון" ובכיתה י"ב בתיכון לאמנויות גבעת-חביבה. אחרי שירות צבאי כלוחם בנח"ל חזר לארצות הברית והחל להתפרנס מאהבתו (הנה באה הסכין) לבישול. הוא עבד במסעדות כגון: "ז'אן ז'ורז'" ב"מגדלי דונלנד טראמפ" בניו יורק ו-"Tru" (טרו) בשיקגו.

מאיפה האהבה לבישול?
"מזה שלא יכולתי לאכול את האוכל של אימא שלי", הוא אומר וצוחק. "דווקא על האוכל הקיבוצי עפתי, אבל המטבח תמיד סקרן אותי, גיליתי שיש לי כישרון לבישול, ובארה"ב - גם שאפשר למצוא בזה פרנסה".

כמה זמן היית בארה"ב?
"הייתי שם ברציפות עד גיל 29. עבדתי במסעדות, ניגנתי קצת בכל מיני פאבים בניו יורק וחיכיתי ל'גרין קארד'. ברגע שקיבלתי אותו חזרתי לביקור בארץ, הגעגועים כבר גמרו אותי. הביקור הזה נמשך עד היום. ארה"ב הופכת אותך לאדם אפור ודו-ממדי".

היום, כעבור שבע שנים, בהן הסתובב קצת בין תל אביב והקיבוץ, התיישב אסף בגבעת-חיים מאוחד, והוא ממשיך בקריירת הבישול כטבח במסעדת "הסלון" של השף אייל שני. "הסלון היא לא מסעדה, היא תופעה", הוא אומר. "המקום פתוח רק בימי רביעי וחמישי, הלקוחות לא בדיוק יודעים מה יקבלו ואפשרויות הבחירה שלהם מצומצמות מאוד. ובכל זאת, צריך להזמין מקום הרבה זמן מראש".

איך זה, לעבוד עם אייל שני?
"אני מת עליו. הוא אדם מדהים ומקור השראה. אייל הוא לא 'שף' בשבילי, הוא אמן. אמן דגול. הוא מחובר לעצמו באופן שמעולם לא ראיתי, וזה מה שאני לומד ממנו בכל פעם שאני נפגש אתו. הוא מבשל, מצלם, כותב, מדבר, חי ונושם את הלב שלו. אני מעריך את זה יותר מכל.

"למי שחי כאן על הארץ אייל נראה כמרחף בעולם משלו, אבל זה בדיוק העניין. יש לו עולם משלו, כמו שלכולנו יש עולם משלנו. אייל פשוט מחובר לאמת שלו. זה לא פחות ממדהים, ומעורר בי השראה אינסופית. אגב, מתוך כל זה, במקרה לגמרי, יוצא שהוא הטבח הכי מדויק שפגשתי בחיי".



במקביל לבישולים אצל שני, בעקבות משבר אישי דווקא, החל אסף לבשל ברצינות גם את המוזיקה. "את שירי האלבום כתבתי אחרי פרידה קשה ממי שהיתה בת זוגי במשך שנתיים", הוא מספר. "אחרי הפרידה נבעו מתוכי 33 שירים, ו-14 מתוכם נכנסו לאלבום".

אלה שנכנסו לאלבום, אכן עושים את העבודה. בעדינות, אך בנחישות. העיבודים, הכוללים פסנתר,
שירה רגישה והרבה מיתרים, מגלים בכל האזנה טפח חדש.

כמה זמן עבדת על האלבום?
"הרבה. 13 חודשים, אם לדייק. הקלטתי אותו באולפנים בקיבוץ מעברות, ניגנתי כמעט בכל הכלים. זו היתה לידה ארוכה".

את האלבום מלווה אסף בסיבוב הופעות, שייפתח כאמור ביום ראשון הקרוב ויימשך בשני סוגים של מופעים - האחד סולו בליווי גיטרה אקוסטית, והשני עם הרכב של 13 נגנים הכולל מיתרים, כלי נשיפה, זמרות ליווי ולהקת רוק. בין השאר ילוו אותו בן גולן (המעפיל) מלהקת "Tree" ומתן אשכנזי (מעברות), אתם כבר הופיע באולפן "ליגת האלופות" של ערוץ 5 וסחט ממודי בר און קריאות הנאה רבות. "הגרעין הקשה" של הלהקה כולל גם את אמיתי וילק ממעברות.

אז מה - מוזיקה? בישול? שילוב?
"המוזיקה מבחינתי נעצרת קצת במקום של הפרנסה. ברור שהשאיפה היא להיות כמה שיותר על הבמה, אבל אני רוצה לשמור על המוזיקה כמקום של אמנות, בלי התחייבויות, מלבד אלה שאעשה מול עצמי. אני רוצה להשמיע את הקול שלי, אבל בתנאים שלי".