הממים הגיעו לקיבוץ! ה...מה? מם, ממים. זקוקים להסבר? "מם" (Meme) הוא דבר שיותר קל לזהותו מאשר להסבירו. המונח נגזר מהשורש היווני שמשמעותו זיכרון, נחלצת "ויקיפדיה" לעזרתנו, ומדובר ביחידת מידע המשתכפלת ומשתנה בדרך.

עוד דברים שרק קיבוצניקים מבינים:
דברים שרק קיבוצניקים יודעים
השפה הקיבוצניקית - המילון החדש
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

את המונח טבע ריצ'רד דוקינס בשנת 1976, אבל בשנים האחרונות אימצה אותו אומת האינטרנט לחיקה, ובישראל הוא תפס תאוצה גם בקרב המיינסטרים, בעיקר בשנה האחרונה. הביטוי הווירטואלי הבולט ביותר הוא תמונה רבת הבעה, שבעזרת כיתוב משתנה באה להעביר ביקורת, מחאה והומור. מדובר בכלי לביטוי אינטרנטי, פייסבוקי, שהפך לזמין, נפוץ וידידותי למשתמש.

אם כך, אז גם קיבוצניקים יכולים, ועושים! החלוצים, ככל הנראה, הם אנשי קבוצת הפייסבוק "ממים של קיבוצניקים", אבל גם להם כבר יש מתחרים וממשיכים, ולאחרונה קמה קבוצה מתחרה: "ממים של קיבוצניקים לא נחמדים מאוחד". הפילוג הגיע גם לפייסבוק...

ישנם קיבוצים שלא מחכים שיעשו להם את העבודה, וממשיכים במסורת של יצירה עצמית. לא במפתיע, מאחורי עמוד ממים מוצלח עומד קיבוץ שיתופי מבוסס. הקבוצה "MeMa'abarot" (עם כ-165 "לייקים") היא "דף הממים הרשמי של מעברות" - קבוצה פורייה ומצחיקה המבוססת על חומרים מקוריים והומור קיבוצי-פנימי ייחודי. את הקבוצה פתחו לפני כחצי שנה פייר קליינהאוז ושני כפיר, שניהם בני מעברות, בני 26, כיום סטודנטים שנה ב' בירושלים (ב"בצלאל" ובאוניברסיטה העברית). "מצאנו בקיבוץ המון רעיונות והומור", אומר שני כפיר, "בקיבוץ כמוסד בכלל, ובאופן ספציפי ופרטי בקיבוץ שלנו. רוב מה שאנחנו מפרסמים נכתב ומעוצב על-ידנו, אך אנו מעודדים ומאוד רוצים שאנשים מהקיבוץ יתרמו גם ממים שלהם".

יש מטרה לקבוצה?
שני כפיר: "אנו רואים בקבוצה שעשוע, כמובן, אבל גם תרומה לחיי הקהילה ולהווי החברתי בקיבוץ באמצעות הומור (גם עצמי) וציניות. הופתענו לטובה מהתגובות החיוביות בפייסבוק ומהפרגון האישי. אחד הממים אף הגיע לשער עלון הקיבוץ, 'ידיעות מעברות', ונראה שהדף צובר התעניינות ועוקבים".



את "ממים של קיבוצניקים", המונה כרגע כמעט אלף חברים, הקימו שלושה קיבוצניקים צעירים, משלושה קיבוצים שונים, שמבקשים שלא נזכיר את שמם. "המם הוא בעצם דרך להעביר רעיון כלשהו מאדם לאדם באמצעות תמונה ספציפית שמתאימה לאותה סיטואציה ונושאת כיתוב הומוריסטי או ציני, כי ככה אנחנו נוטים לזכור טוב יותר את הרעיונות האלה", מסביר אחד "המייסדים".

כל חבר בקבוצה מוזמן להעלות ממים ותמונות, וכמובן להגיב לאחרים. התכנים בקבוצה מבטאים את המצב בקיבוצים, את ההווי והנוסטלגיה, וגם ביקורת. "המטרה של הקבוצה היא בעיקר שעשוע ובמה פתוחה למוחם החריף של הקיבוצניקים באשר הם",
אומר אחד המייסדים. "פתחנו אותה לכל מי שרוצה, כדי שכולם יוכלו להתבטא בנושאים שמעניינים אותם ושלרוב יעניינו גם קיבוצניקים אחרים, היות שקורצנו מאותו החומר".

יש לדעתך, גם כיום, דבר כזה - "הומור קיבוצי"?
"בהחלט. הקבוצה שהקמנו היא דוגמה מעולה, כי מעלים לשם ממים שרוב האוכלוסייה הקיבוצית יכולה להזדהות איתם, והתכנים מיועדים לא רק לדור הצעיר אלא פונים לטווח גילים רחב. היו כמה שגרמו לי לצחוק בקול רם. לחבר'ה בקבוצה יש מוחות יצירתיים, ולפעמים אני תוהה אם הדברים באמת קרו, אבל אז אני נזכר שמדובר בקיבוצניקים ושהכל אפשרי".

הבאנו לכם כמה דוגמאות שיצרו משתתפים פעילים בקבוצות המדוברות, ביניהם: עודד ויס, חייל משוחרר טרי, מקיבוץ יטבתה; אורן ברזילי, סטודנט לתיאטרון וכתיבה. בן קיבוץ מגן, גר בתל אביב; יואב גור, איש הייטק. בן חפציבה, כיום בפתח תקווה ובקרוב בהרחבה בעין-זיוון; גיל זינגר, סטודנט לקולנוע. בן כפר-מסריק, גר בתל אביב; איל בן-צבי, מנהל מחלקה במפעל הקיבוץ, בארי; פייר קליינהאוז ושני כפיר, בני מעברות, סטודנטים ב"בצלאל" ובאוניברסיטה העברית.

עוד "ממים" קיבוציים - בגיליון סוף השבוע של "ידיעות הקיבוץ"