ב-14 בפברואר תתקיים בבאר שבע הצגת הבכורה של המחזמר "היפה והחיה", בביצוע "האופרה הקלה בנגב". עשרה מתוך חמישים השחקנים, הזמרים והרקדנים בלהקה, כולם חובבים, הם קיבוצניקים דרומיים, ואליהם מצטרף הפעם אילן שכטמן מלהב, שהובהל והוכנס לנעליו של שחקן (בתפקיד ראשי!) שפרש במפתיע, בעיצומן של החזרות.

עוד על תיאטרון וקיבוצים:
"משומשים" - מקסימום תיאטרון במינימום אמצעים
הצגה חדשה: על פוליו, ועל החינוך הקיבוצי
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

אילן (30) הוא בוגר בית הספר למוזיקה "רימון", שחזר אשתקד לקיבוצו, וממשיך לעסוק בהפקות מוזיקליות, כפי שעשה גם בשנותיו בעיר.

"האופרה הקלה בנגב", הוא מספר, בעצם אינה, ומעולם לא היתה, אופרה. הלהקה, שהקימו חובבי מוזיקה יוצאי מדינות אנגלוסקסיות ב-1980, בבאר שבע, החלה את דרכה בהפקת אופרטות של גילברט וסאליבן, וב-1996 המתיקה עוד יותר את הקו האמנותי, ומתמקדת מאז במחזות זמר פופולריים - מחזמר אחד בשנה, המועלה עשר פעמים ברחבי הארץ. בשנים האחרונות, כך אילן, הפכו מופעי הלהקה מבוקשים ביותר, והכרטיסים נחטפים.



איך הגיעו אליך?
אילן שכטמן: "שניים מחברי האנסמבל זה עשרים שנה, אנני מולכו וליאון גלקוף, הם חברי להב, והם שגייסו אותי. הייתי צריך להיכנס לתפקיד במהירות, ללמוד מאפס את המוזיקה והטקסטים, באנגלית, כמובן,
כשהלהקה כבר אחרי חודשיים עבודה".

ועמדת בזה?
"כן, בהחלט, ואני אפילו נהנה, ולא רק מהרמה המקצועית הגבוהה, מכל הבחינות, ומהיצירה הנפלאה, אלא גם מהפן האנושי, מהלהקה עצמה. זו קבוצת אנשים מאוד מיוחדת, מגובשת ומסורה, שעושה בעצמה, בהתנדבות, את כל הארגון וההפקה. ממש משפחה".

זו תחילתה של קריירה חדשה עבורך?
"אני רוצה לקוות. זו פעם ראשונה שאני משחק על במה. ברימון למדתי לשיר, אבל לא לשחק, וכאן המשחק הוא חלק משמעותי. האתגר גדול, ואני חושב שאני עומד בו יפה. בואו לראות".

עוד פרטים על ההצגה באתר האופרה הקלה בנגב.