תופעת החזרה בתשובה בקרב בני הקיבוצים אינה עניין חדש, אולם רובם המכריע של הקיבוצניקים האלה בוחרים לא להישאר לחיות בסביבה קיבוצית.

עוד סרטים של ועל קיבוץ וקיבוצניקים:
בני נוער יצרו סרט על אונס בקיבוץ
סרט זיכרון לעצמי
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

דוגמה של שלושה חוזרים בתשובה שדווקא כן נשארו בקיבוץ, מביא הסרט "הקיבוץ הקדוש", המלווה במשך שמונה שנים (2012-2004) את יאיר בן-נחום, ארנון (היום הלל) קול ואודי בנתור מבית זרע, שלושתם בני 37.

ביחד עם עוד כעשרה מחבריהם הם יושבים מדי יום על שפת הירדן, מחפשים ומוצאים אלטרנטיבה אידאולוגית, נפשית ואישית לחיי הקיבוץ החילוניים, והחבורה כולה חוזרת בתשובה. ארנון (הלל) מתחיל ללמוד בבית מדרש בצפת ומתמלא אושר, אך עם הזמן הוא מבין שיצטרך להתפרנס, פותח חומוסייה, סוגר אותה וחוזר לעבוד במטע הבננות של הקיבוץ. אודי חי במושבה כנרת, עובד גם הוא בבננות ומיטלטל בין הוריו האתיאיסטים לאחיו שחזרו בתשובה.

הדמות השלישית בסרט, יאיר, הוא בנו של הסופר יונתן בן-נחום ("וידוי" ו"אינדיאנפוליס") ונכדו של דניאל בן נחום, שהיה סופר ומהוגי הדעות הבולטים של "הקיבוץ הארצי" ותנועת "השומר הצעיר".

יאיר מנסה לחיות באוהל על גדת הירדן ומחפש התעלות רוחנית, אך מתאכזב ושב להתגורר בקיבוץ ולעבודה בענף הנוי, בו עובדת גם אמו, מירה. יאיר מביע בסרט את הקושי שלו להתגורר בסביבה חרדית ואף את סלידתו מהחברה החרדית כולה, אך באותה נשימה הוא מזכיר לאביו שהיה מספר לו בילדותו סיפורים על הרבי נחמן מברסלב.

הסרט עוסק בהרחבה גם בהוריהם של השלושה, חברי קיבוץ המנסים להתמודד עם השינוי שחל בחייהם ועם רגשות האשמה שהם חשים לנוכח ילדיהם ה"מורדים" - רגשות הקשורים בלבטים על אופן גידולם וחינוכם, שהתברר בדיעבד כשנוי במחלוקת.

את הסרט ביימו יחד נעמית מור חיים ונחום גרינברג, שניהם עירונים שגדלו בירושלים. "היה לי בן זוג משער-הגולן, שלקח אותי לזולה של החבר'ה בירדן וממש נדלקתי", מספרת מור חיים. "החלטתי שבפעם הבאה שאגיע לשם אביא אתי מצלמה. גם אני וגם נחום, הבמאי השני, גדלנו בחברה דתית של כיפות סרוגות. מה שהכי הפתיע אותי הוא שהחבר'ה מבית-זרע דיברו באותה שפה שעליה גדלנו אנחנו. כשהתחלנו לעבוד על הסרט, הבנו שיש תופעה 'גורפת' של חזרה בתשובה בקיבוצים, אבל החלטנו להתמקד בסרט דווקא בשלושה שאיתם נוצר קשר אישי חזק.
פשוט ליווינו אותם, בלי לשפוט".

למה לדעתך הם נשארים בקיבוץ?
מור חיים: "לחבר'ה האלה יש חיבור הדוק לנוף הביתי ולעמק שלהם. קשה להם להתנתק ממנו, למרות החיים בחברה חילונית אחרי תהליך החזרה בתשובה".

בשבוע שעבר הוקרן הסרט בבית-זרע. היית בהקרנה?
"בוודאי. ההקרנה בקיבוץ היתה מאוד מרגשת. בית-זרע הפך לבית שני עבורי, יש לי עכשיו המון חברים שם. בשנים בהן עשינו את הסרט עבר הקיבוץ שינוי, והרגשנו שעברנו את התהליך הזה יחד אתו".

הסרט הוקרן לאחרונה בפסטיבל הקולנוע בחיפה ובפסטיבל "עין יהודית", ויוקרן מחר (5.11), בשעה 21:00, במסגרת רצועת "הסיפור האמיתי" בערוץ הראשון.