בגילה המופלג, 94, זוכה רינה אלכסנדר-ליאור, חברת קיבוץ נאות מרדכי, למתנה מרגשת ולא צפויה וגם לפיצוי-מה על עשרות השנים של התעלמות ישראלית מאביה, האמן היהודי יליד גרמניה פרופ' פרידריך אדלר, שנספה באושוויץ בשנת 1942.

עוד תערוכות לזכר אמנים מקיבוצים:
"אוהבת אדם": תערוכה לזכר הצלמת דרורה גפני
אייר את ילדותנו: תערוכה לזכר שמוליק כץ
עוד תרבות, אמנות וסיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

ב-25 באוקטובר נפתחה במוזיאון תל אביב התערוכה "במישרין ובעקיפין", מעבודותיו של אדלר - פרי עיצובו, תכנונו וגם מעשה ידיו. במרכז התערוכה מוצב הוויטראז' "חלון שנים-עשר השבטים", שהוא אולי הסמל לסיפור על האמן שנשכח, ולאחר שנים רבות התגלה מחדש ועבודותיו מוצגות כיום במוזיאונים רבים בגרמניה ומחוצה לה.

דגל הלאום מכסה את "החלון"
פרידריך אדלר נולד ב-29 באפריל 1878, בעיר לאופהיים שבדרום גרמניה, למד אמנות במינכן והיה אמן מוכר ויוצר מוערך, חבר אגודת האמנים הגרמנית ומורה נערץ לאמנויות בבית הספר לאמנויות בהמבורג. אדלר תכנן עבודות עבור פסלים ומגלפי שן, ומפעלים רבים השתמשו בדגמיו ליצירת רהיטים, קישוטי מתכת, תכשיטים, כלי קרמיקה, בדים, שטיחים ומוצרים רבים אחרים. בתערוכות בינלאומיות זכה בשורה של פרסים.

בשנת 1919 תכנן אדלר חלל בית כנסת ועיצב ויטראז' מיוחד של שנים-עשר השבטים עבור חווה בכפר מרקנהוף. החווה, שנשקפה אל השוורצוולד (היער השחור), נרכשה על ידי תעשיין יהודי עשיר, קונרד (אלחנן) גולדמן, חברו של חיים ויצמן, במטרה להכשיר צעירים יהודים לעבודה חקלאית בארץ ישראל (רובם היו חברי תנועת הנוער הציונית "בלאו-וייס", שהקימו עם עלותם ארצה את קיבוץ בית-זרע).

חלפו שנים מספר, התעשיין גולדמן ירד מנכסיו ומכר את החווה, אבל במשך שנים התכתב עם ראש עיריית תל אביב דאז, מאיר דיזנגוף, בכוונה לתרום את חלון שנים-עשר השבטים למוזיאון תל אביב, שהוקם בשנת 1932 ושכן בביתו של ראש העיר ברחוב רוטשילד. הוויטראז' הגיע ליעדו, הוצג באולם הגדול של המוזיאון ואף "זכה" להיות נוכח במקום וברגע הדרמטי בו הכריז בן-גוריון ב-14.5.1948 על הקמת מדינת ישראל - אלא שאז כוסה, כפי שנראה בתמונות, בדגל הלאום.

בשנת 1933, בעקבות עליית הנאצים וחוקי הגזע החדשים, פוטר אדלר ממשרתו הרמה בבית הספר לאמנויות בהמבורג והודח מחברותו באגודת האמנים הגרמנית. האמנים היהודים הקימו אגודה משלהם, ותלמידיו היו יהודים שסולקו מבתי הספר לאמנויות. בשנת 1936 הגיע אדלר לביקור בישראל, לבחון אפשרות ללמד אמנות ב"בצלאל". בביקור זה זכה לראות את החלון שלו במוזיאון תל אביב. למרות ניסיונות השכנוע, הבין אדלר שלעולם לא יוכל להתגבר על מחסום השפה העברית ולכן לא יוכל ללמד. הוא חזר לגרמניה והמשיך ללמד וליצור, עד שהועלה לקרונות הבהמות ונספה באושוויץ בשנת 1942.

בית כנסת בקיבוץ או מוזיאון
שנים חלפו. בשנת 1959 נבנה בתל אביב מוזיאון חדש (היום "בית הלנה רובינשטיין"), וחלון שנים-עשר השבטים אוחסן במחסן המוזיאון. לקראת סוף שנות החמישים הגיע ארצה הרמן מקס־וולפגנג, אחד משבעת ילדיו של פרידריך, שלא חדל לחפש אחר חפצי האמנות שיצר אביו. יחד עמו נסעה רינה לתל אביב, לראות את ה"חלון". לאחר חיפושים וטיפוס ל"בוידם" גילו השניים את שברי החלון זרוקים במחסן המוזיאון. ההנהלה הבטיחה לתקנו ולהציגו כראוי, אולם לא קיימה את הבטחתה והחלון נשאר בבוידם.

כמו אמנים, סופרים ואנשי מדע יהודים רבים, נשכח גם פרידריך אדלר למשך שנים רבות. באמצע שנות השבעים התחיל חוקר האמנות ארנסט של להתחקות על עקבותיו, ורק ב-1978 עלה מחדש שמו והוא הוזכר בכתבי אמנות ובקטלוגים במוזיאונים שונים, בעיקר בגרמניה, שם הוצגו עבודותיו דרך קבע וזכו להתעניינות רבה. תערוכה גדולה מעבודותיו תוכננה בגרמניה לקראת שנת 1994, ומארגניה ביקשו ממוזיאון תל אביב את חלון שנים־עשר השבטים, כדי להציגו בה. הפעם נשלחים שברי החלון למינכן, שם מתוקן החלון והעתק ממנו מותקן לתערוכה הנודדת בערי גרמניה. החלון המקורי מוחזר מתוקן למוזיאון תל אביב הגדול, שכבר שכן מאז 1971 בשדרות שאול המלך, אלא שגם הפעם אינו מוצג לציבור ונשאר במחסן.

ב-1994 נוסעים לגרמניה כל בני משפחת אדלר-אלכסנדר, לבקר בתערוכה הנמשכת לאורך כל השנה ונודדת לערים הגדולות שבהן לימד אדלר ויצר: מינכן, לייפציג, נירנברג, המבורג, וגם לאופהיים, עיר הולדתו.



הבן עושה מעשה
ומה קורה בינתיים לחלון שנים-עשר השבטים? ובכן, החלון אמנם נמצא במוזיאון תל אביב שהתחדש ממש לאחרונה, אבל כשבני המשפחה מבקשים לראותו מתברר שהוא שוכן עדיין בתוך התיבה שבה הגיע לפני שנים רבות ממינכן.

פעמים רבות פנו בניה של רינה, נכדיו של פרידריך אדלר - האחים חגי ושמעון אלכסנד