"מהי מהות החינוך שלנו ולאן הוא מוביל אותנו? למה ילדים נשלחים לבית הספר כמעט ללא עוררין? מהן מטרותיו של בית הספר?" שאלות אלה, ואחרות, יועלו בהצגת הפרינג' "פוליו", במסלול התחרות של פסטיבל עכו בסוכות (בתאריכים: 29.9, 1.10, 2.10, 3.10, 4.10).

עוד תיאטרון מקיבוצים:
משומשים" - מקסימום תיאטרון במינימום אמצעים
קיבוץ מגל: ממחיזים סיפורים מהחיים
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

ההצגה תתרחש ב"אלמנארה" - בית ספר יסודי ערבי סמוך לחומות העיר העתיקה, ומשתתפיה הם שני שחקנים שהשתתפו גם בתהליך הכתיבה - ניבה דלומי, בת קיבוץ ראש הנקרה, ואריאל ניל לוי, וגם... הוריהם - עזרא דלומי ונאוה לוי, ואביה של הבימאית הילה גולן, מיכאל. בנוסף יעלו ויבואו לבמה עשרות תלמידי בית הספר, מורים ובני משפחה.

הקבוצה התיאטרונית הקטנה, אליה משתייכים השחקנים ושהעלתה בפסטיבל לפני שנתיים את ההצגה "דקה דומייה", חיה ופועלת בברלין, אבל לצורך החזרות הגיעה לארץ. היא עובדת כאן במשך חודשיים, מבוקר עד ערב, ואם תידרש תמשיך לשהות בישראל גם לאחר סיום הפסטיבל.

ניבה דלומי מספרת על התהליך המרתק שעוברים השחקנים והוריהם לקראת העלאת "פוליו": "בית הספר והשפעותיו על הילד ומשפחתו עומדים במרכז ההצגה שמתגבשת כל הזמן, גם בזמן החזרות האינטנסיביות. אמנם אני יצאתי מבית ספר קיבוצי, אבל ההתייחסות היא למוסד כללי ועולמי יותר, המבקש להקנות תכנים של תרבות, זיכרון וחינוך שמשפיע - לטובה, ובעיקר לרעה - על הסובב. לתוך הקונפליקט הבית ספרי הכנסנו גם את זה הערבי-יהודי, וגם את אחריות ההורים למה שעוברים ילדיהם. ההצגה מעלה גם דילמות שעלו בתקופת החזרות, ולמעשה מדובר במעבדה פדגוגית שהצופה נחשף אליה בזמן אמת".

ולמה פוליו?
ניבה דלומי: "תוך כדי גלגול רעיון ההצגה הגענו למסקנה שאחד מהדברים המשותפים לכל התלמידים הוא החיסון נגד שיתוק הילדים 'פוליו'. כולם מקבלים את החיסון בעל ההשפעה המרדימה, וגם המשמעות הטמונה בביטוי 'שיתוק' היתה חזקה מכדי שנוותר עליה. הרי מדובר לא רק בשיתוק פיזי, אלא גם נפשי".

וכיצד השתלבו ההורים באתגר התיאטרוני?
"הם לא הפכו לשחקנים אלא המשיכו להציג את עצמם, וגם את זה צריך לעשות טוב. זה היה מאוד מעניין, מאתגר, וכדאי לראות את התוצאה".

את חוזרת לברלין או נשארת בארץ?
"אני לא לבד בברלין אלא עם בעלי אדר אביעם, שמצייר ומציג שם. בכל ינואר אנחנו מחליטים לאן פנינו מועדות, וכך נעשה גם הפעם. צריך להמתין ולראות מה יקרה עם ההצגה, ולא מן הנמנע שנעלה אותה גם בגרמניה. אנחנו ממשיכים להציג את 'דקה דומייה' מדי כמה חודשים, והקשר עם הארץ והמשפחות מאוד חזק".