"האדם שמאחורי המצלמה" - כך נקראת תערוכת הצילום של דרורה גפני (אוצר: אריה גנתון), אמנית חברת מעוז חיים שנפטרה בשנת 2004, המוצגת ב"קפה גלריה" בקיבוץ.

עוד צלמים מקיבוצים:
צלם הציפורים מהקיבוץ זכה בתחרות צילומי טבע
צילמה את כל החמולה בקיבוץ
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

במהלך שנותיה בקיבוץ צילמה והדפיסה אלפי תמונות, מרביתן מהווי הקיבוץ, על חבריו וילדיו. היא עשתה זאת בתחום שנחשב אז לגברי משום התנאים הקשים ששררו בעבר, אבל מבט ראשון ושני בתמונות המרגשות מגלה שמאחוריהן עמדה אישה רגישה ואוהבת אדם.

באחת התמונות ניתן לראות את הילד בהיר השיער שיהפוך לימים להיות איש פרסום בכיר - אילן שילוח. אילני, כך נקרא בפי חבריו לקיבוץ, נראה כשהוא משקה את אביו בבקבוק חלב כחלק ממשחק בחג השבועות.



סדרת תמונות נוספת מוקדשת לבנה הטייס של דרורה, בועז גפני, שנהרג בעת שירותו הצבאי בשנת 1966. לאחר נפילתו של בועז החליטה דרורה לאמץ את תחביבו. היא הקימה מעבדת צילום לזכרו, ולמדה את רזי הצילום והפיתוח. במשך שלושים שנה הנציחה את הטבע של מעוז-חיים ואת אנשי הקיבוץ.

אריה גנתון, צלם חבר מעוז-חיים, מספר על דרורה גפני שהפכה לצלמת בגיל 53, ועל עבודתה: "כצלמת החצר, הנענית גם לבקשותיהם של חברי הקיבוץ, היא מבלה שעות בחדר החושך - שם ניתן לבחור לאיזו מציאות לתת חיים בצבעים של שחור ולבן, ואיזו להשאיר על רצפת המעבדה מבלי שתגיע לידי מימוש.

כאן, בחלקת אלוהים הקטנה שהקימה, מוצאת דרורה עניין, מביאה את רגישותה וכישוריה לידי ביטוי,
ומנציחה באמצעות הצילום את אהבתה למקום הזה. לו תהי תערוכה זו תרומתנו הצנועה להחזיר אהבה זו אליה".

התערוכה של דרורה גפני היא שנייה בסדרת תערוכות צילומים המוצגת במעוז-חיים. הראשונה היתה של הצלם אביטל דפנא, שהתאפשרה בזכות פרויקט משותף בין אוניברסיטת "הרווארד" לבין "בית יגאל אלון", שסרקו מאגר נגטיבים של עשרות אלפי תמונות.

המאגר אפשר את הגשמת הרעיון להקמת אתר אינטרנט שיוקדש לצילומי מעוז-חיים, ויהיה מהגדולים והמעוצבים שנוצרו בארץ. כל זה התאפשר הודות לשיתוף הפעולה עם אילן שילוח, בן הקיבוץ, מנכ"ל "מקאן אריקסון", שנדלק על הרעיון.

האתר יעלה לאוויר ב-7.7 - יום העלייה לקרקע של הקיבוץ, החוגג השנה במלאות לו 75.

התערוכה אמורה להיות מוצגת במשך כשנה.