כמעט קיבוץ שלם - 235 חברים, חברות, צעירים וקשישים, בודדים, זוגות ומשפחות - ניבט מקירות הגלריה שנפתחה לא מכבר בשער הגולן. כל המצולמים יושבים זקופי גב על אותו כיסא, מוארים באותה תאורת סטודיו, ופניהם - חמורות סבר, מהורהרות, מחייכות במבוכה - אל עדשת מצלמתו של אדם להב.

עוד על צילומים של אנשים בקיבוצים:
קיבוץ דליה: הצילום הארוך בארץ
שם פוקוס על העובדים בקיבוץ
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

235 הן המבחר. לא פחות מ-4,000 תמונות צילם להב ל"שער-הגולן 2012 - פרויקט תיעודי", בו הוא מבקש "להדגיש את השונה בקיבוץ - ויזואלית, חברתית, תפישתית, ואת ההתמודדות עם הסטיגמה". גם הוא, מעיד על עצמו להב (32), מה"שונים", "ממש כמו האישה הגדולה, או הגרושה הבודדה, או הבחור שהגיע מהעיר והתחתן עם בת קיבוץ...

יש איזו דינמיקה קיבוצית", הוא סבור, "שמתקשה לקבל את השונה. אולי אני לא באמת עוף מוזר, אבל אני בהחלט מרגיש כך, סובייקטיבית, ומכאן ההבנה וההזדהות שלי עם השונים בחברה הקיבוצית. אני מרגיש מחובר אליהם".

הפרויקט נולד בראשו אחרי שסיים את לימודי הצילום במכללת "הדסה" בירושלים. "הרגשתי צורך ורצון לתעד את 'הבית', את המיקרוקוסמוס הקטן הזה, על המגוון האנושי שבו. היו לי המון רעיונות בראש, עשיתי כל מיני ניסיונות, אבל מצאתי את עצמי מסתובב מסביב לנקודה, ולא מצליח להגיע למה שרציתי. הצורך לתעד המשיך לזרום בעורקיי, עד שהגעתי למסקנה שאני אוהב את האנשים בקיבוץ, ואני רוצה לתעד אותם כמו שהם".



הוא יליד הקיבוץ, וכן, שער-הגולן הוא הבית, כי גדל בו, אבל לא, הוא אינו חי בו, אלא בקיבוץ מסדה הסמוך, משום שאינו רוצה להיות אינסיידר, שייך לקיבוץ. "אני מעדיף להיות חבר של הקיבוץ, אבל שיהיה ברור: אני מלא תודה והערכה לשער-הגולן על החינוך והערכים שהעניק לי, וספציפית, על העזרה שנתן לי, כסטודנט, בלימודי הצילום במכללת הדסה".

"חיפשתי מקום", אמר להב לחברים במעמד הפתיחה, "שבו אראה לכם מי אני. מקום בו אני לא מפחד, או לא נותן לפחד לקנן אצלי בראש. מצאתי אותו, את המקום נטול המסכות הזה. בכם. נתתם לי את הכוח לפתוח את הלב.
נתתם לי את האפשרות לאהוב ולהרגיש נאהב. בכל אחת ואחד מכם נמצא חלק ממני. כל אחד מאתנו הוא חלק מתמונה רחבה יותר, וזה המקום שבו אנחנו מרגישים שייכים. בזכותכם אני מרגיש שלם קצת יותר".

תגובות החברים למראה דיוקנותיהם על הקיר, אומר אדם, היו מדהימות, ומכל הסוגים: ממחמאות נלהבות, ועד תחושת מבוכה של חברה, שביקשה להסיר את תמונתה. היו שצחקו, והיו שהתרגשו עד דמעות. רבים חזרו לצפות בתמונות בשנית ובשלישית. "לא פשוט לאנשים, שבקושי מסתכלים זה על זה בחיי היום-יום, לראות את עצמם פתאום, כמו במראה".

התערוכה מוצגת, כאמור, בשער-הגולן (בגלריה בחדר האוכל), והחל מ-21.5 תוצג ב"בית גבריאל" (נעילה: 17.6).

הכתבה המלאה, עם עוד מצילומי הדיוקנאות של אדם להב, מופיעה בסוף השבוע בעיתון "ידיעות הקיבוץ"