בסוף השבוע הקרוב (3-5.5) יתקיים בפעם הרביעית פסטיבל יערות מנשה למוזיקה, לאמנות רב-תחומית ולאמנויות הבמה. מה שהחל כיוזמה מקומית של שוחרי תרבות, הפך לאחד מפסטיבלי התרבות והמוזיקה הגדולים בארץ, המושך אליו אלפי אנשים. השנה, לצד אמנים ידועים יותר כגון מרסדס בנד, אסף אבידן ותומר יוסף, יעלו על בימת הפסטיבל עשרות מופעי מוזיקה, מחול ותיאטרון, ולצדם יתקיימו תערוכות אמנות, הרצאות וסדנאות המתאימות גם לילדים.

עוד על פסטיבלים וקיבוצניקים:
בעקבות הכלניות בפסטיבל "דרום אדום"
הפרטיזנית מהקיבוץ בפסטיבל "עין יהודית"
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

מפיקי הפסטיבל, ביניהם האחים נתי ויואל וירבה (מקיבוץ משמר-העמק) ונטע שפירא (מקיבוץ עין-השופט), מנסים למצוא את שביל הזהב בין ההיצע האמנותי שגדל השנה, ומציע כאמור גם אמנים פופולריים ו"מסחריים" יותר, לבין האופי הצנוע שהפסטיבל מזוהה עמו מתחילת דרכו.

"אני לא חושב שהפכנו למיינסטרים", אומר נתי וירבה. "למרות שלושה-ארבעה אמנים מוכרים יחסית, אנחנו נותנים במה לכחמישים הרכבים ולהמון מוזיקה מכל הסגנונות, הצבעים והסוגים. אנחנו מנסים להביא תרבות שלא מגיעה לאזורנו בימים רגילים, ולהרחיב את החשיפה אליה ואת העשייה המקורית, שהיא אחת מאבני היסוד של הפסטיבל. דוגמה טובה לכך היא 'מדורת המשוררים' - אירוע שקורה זו השנה השלישית ומפגיש משוררים ידועים עם כותבים מהאזור. חשוב לנו מאוד התמהיל בין המוזיקה, שהיא 'מושך הקהל' העיקרי ויש לה מן הסתם נטייה לתפוס יותר חלל כי שומעים אותה, לבין שאר התוכן שמציע הפסטיבל. השתדלנו מאוד לבחור תוכן מגוון שנראה לנו מעניין ומסקרן, ודברים שיכולים לתקשר אחד עם השני ועם הקהל".

אחד המופעים המסקרנים בפסטיבל הוא מופע מחווה לאלבום "Harvest" של ניל יאנג, לרגל ארבעים שנה לצאתו, כולל השירים האקוסטיים שבאלבום, ובהם להיטו הגדול ביותר של יאנג "Heart Of Gold", עליו אמר האמן מאוחר יותר: "השיר הזה שם אותי באמצע הדרך. הנסיעה שם שעממה אותי מהר מאוד אז ירדתי לשוליים. זו נסיעה קשה יותר, אבל פגשתי אנשים מעניינים".

את המופע יזם ומפיק עמוס צימרמן (28), בן קיבוץ גבעת חיים-איחוד (יחד עם חברתו טלי מגורי), המתגורר היום בתל אביב, והוא עלה לראשונה ב"תיאטרון תמונע" בתל אביב.

מאיפה החיבור לניל יאנג ולאלבום?
עמוס צימרמן: "כמו הרבה אנשים בעולם, בישראל ובקיבוצים בפרט, גם אני גדלתי על האלבום הקלאסי הזה. אני ויניב הורוביץ, חבר ילדות מהקיבוץ שגם משתתף במופע, נסענו יחד לראות את ניל יאנג בטורונטו. אני שר במופע את השיר Old man".

יניב הורוביץ (29), חבר בלהקת "Heavy monkey", שגם הוא מתגורר היום בתל אביב, מסכים: "נתקלתי לראשונה ב-Harvest בתקופת הנעורים. היינו חורשים עליו בישיבות יחד על הדשא, עם הנובלס והנס-קפה. אווירת הדיסק מזכירה לי תמיד מרחבים ונסיעות. אני אבצע את Alabama, שיר כיפי שתמיד אהבתי. יש בו משהו מאוד ציורי שזורק אותי למרחבי אלבמה, לשטחי הגד"ש האינסופיים שלה".

קיבוצניקית נוספת המשתתפת במופע היא נטלי גבע (27) מגעש. לנטלי, בת עין-החורש, מוזיקאית בהרכב משותף עם עמוס צימרמן, אמיתי וילק (קיבוץ מעברות) ובן זוגה תומר נוי (געש), חיבור אישי יותר ליאנג ולאלבום: "התחברתי לניל יאנג בכלל, ול-Harvest בפרט, דרך אבא שלי. שני הוריי הם ממוצא אנגלוסכסי ואני זוכרת את הדיסק הזה מתנגן באוטו בנסיעות משפחתיות. אני אבצע את Heart Of Gold, שיר שאני מאוד מתחברת אליו, כי גם אני, וכל אדם בעצם, נמצאת בחיפוש מתמיד אחרי לב הזהב".

במסגרת התוכן הלא-מוזיקלי, מציע הפסטיבל מופע מחול מקורי: "בת מלך פנימה", מאת תמר לרנר (בת קיבוץ דליה, היום ברעות). המופע, העוסק בנשים - הדרתן, עוצמתן וייחודן - יתקיים בתוך מתחם של מעגל אבנים,
כאשר הקהל חג סביבו. יחד עם תמר מופיעות נשים מהאזור, בנות 70-15.

תחת הכותרת היומרנית משהו: "המקרה של השפה האנגלית המושרת במוזיקת הרוק - משטור הדמיון בתרבות הישראלית", יגיש רון לוי (30) מקיבוץ מעברות הרצאה מסקרנת בנושא תרבות, מוזיקה, וגם קצת פוליטיקה. "רצח רבין ואסון ערד הם שתי נקודות בהן נכנס הרוק הישראלי בעברית למעין הלם, ונוצר בו ואקום", אומר לוי.

"אני מנסה לבחון את התפתחות סצנת האינדי בעשור האחרון, שהולכת ונהיית משמעותית, כפתרון אפשרי לביטוי רוקנ'רולי של יוצרים ישראלים. בעשור האחרון התחילו אמנים ישראלים לכתוב ולשיר הרבה יותר באנגלית. אני בודק אם אפשר לדבר על קול חדש לדור הצעיר, המגדיר את עצמו טוב יותר באנגלית. ברגע ששיר נעשה באנגלית, במדינה שוחרת עברית כגון ישראל, ניתן לדבר על המוזיקה, על כל מרכיביה, צלילים וטקסטים, הבוחרת להביע את הנפש שלה באנגלית".

אולי המרחב של יערות