הוא כבר לא ילד (34), גם לא "טירון" בעסקי המוזיקה (שר ומנגן בהרכבים "בוטן מתוק בקרקס" ו"כוח ראסטה"), ויש לו ולאשתו ילד פעוט לפרנס. הוא ממש לא המודל האולטימטיבי לרוק-ריאליטי, וגם לא "כוכב נולד" בנוסח נינט טייב ובועז מעודה. ובכל זאת - גדי אלטמן, מקיבוץ מגל, ייזכר בעיקר כמי שהגיע לרבע גמר תוכנית הטלוויזיה "דה וויס" (ערוץ 2), בנבחרת של רמי קליינשטיין, ושיחק אותה בגדול (תרתי משמע).

עוד מוזיקה מקיבוצים:
צלילי ההחלמה של נועה בנתור
אמנים מספרים: כשאני הייתי בקיבוץ
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

הוא התחיל את דרכו המוזיקלית בהרכב הקיבוצי "מסדר הדישון" לצד אחיו אלון והצייר המנגן עמית קבסה, והספיק לעבוד עם גבע אלון (מקיבוץ מעברות), עידן רייכל, גלעד אפרת ועוד. יחד עם להקת "פליינג בייבי" הופיע במשך שנתיים בארצות הברית וחלק במה עם אחיינו של בוב דילן.

בשנת 2005 הוציא את התקליט "יום עדין" עם "בוטן מתוק בקרקס" וב-2008 אלבום סולו בשם "כיוונים חדשים". באחד משיריו, "בא מאהבה", הוא טוען: "לא מתחבר למציאות/ מבחינתי עדיף למות/ מלשחק את המשחק המטורף שלהם/ אני רודף את האלימות/ חייל בצבא התמימות/ והנשק שלי זאת מוזיקה ורק אתה אנחנו ננצח". ובכל זאת הוא שיחק את המציאות הזו, ויצא ממנה בחיים, וניצח עם המוזיקה.

למה היה גדי אלטמן צריך להשתתף ב"דה וויס"?
גדי אלטמן: "מה לעשות, היום הפלטפורמה להצלחה היא ריאליטי. זו הדרך להיות מוכר, שם משלמים לך על מה שאתה עושה, וכאן ההבדל בין להישאר בחוץ או להיות בפנים. כמוזיקאי יוצר אני רוצה להיות מוכר, להתקיים ממה שאני עושה, וזה יקרה, כך אני מקווה, גם בעקבות ההשתתפות בתוכנית. היום כל אחד שנתקל בשמי או בי יודע במה מדובר. קודם הייתי יותר 'אינדי', מוכר בחוג קטן של חובבי רוק. היום גם ילד וגם מבוגר מכירים את אלטמן".

ורצית להגיע עד לסוף, לגמר התוכנית?
"כל אחד מהמשתתפים רוצה, וגם אני רציתי, אבל הכנתי את עצמי לסיכויים קלושים שזה יקרה. יש חבר'ה צעירים ממני, בני עשרים פלוס, והם מדברים יותר למיינסטרים. לי זה עשה שירות אדיר. התוכנית הרוויחה ממני ניסיון בימתי, טלוויזיה מצוינת, ואני הרווחתי חשיפה. חזרתי הביתה אחרי ההדחה והרגשתי שלעוף שני שלבים מהסוף זה מכובד ויותר מזה".

ומה עכשיו?
"הכל עדיין טרי, אבל כל הגופים המסחריים יודעים מי אני. אני רוצה לקום בבוקר, להופיע, להקליט ולהצטלם, ולחזור מאושר לבית בו מחכים לי האישה והילד. לא רציתי לכבוש את העולם, לא להפוך למדונה, אלא רק לקבל חשיפה גדולה".



כולם תהו מדוע בחרת בקליינשטיין ולא באביב גפן.
"זה נכון שהיה לי טבעי לבחור באביב. הוא מנטור מעולה ששומר על הנבחרת שלו הכי טוב שאפשר.
בחרתי ברמי כי רציתי לקבל עוד משהו, לשיר גם שלום חנוך, ולהיות יותר מיינסטרים. אני שמח על הבחירה הזו".

הקיבוץ פרגן וסימס?
"ממש כך. אבל אנחנו לא בית שאן או אשדוד. אולי התנועה הקיבוצית גם התעוררה מאוחר מדי. בכל מקרה מגל זה הבית, וטוב לנו כאן. אנחנו רוצים להפוך לחברים, כדי לבנות פה את ביתנו, או בהרחבה של הקיבוץ. כרגע חיים בדירת שני חדרים, לא ממש מתאימה לזוג עם ילד".

ושאלת מיליון הדולר: מי יזכה בדה־וויס?
"אני מאוד מקווה שקטלין רייטר. היא מדהימה. זמרת נשמה אדירה ושרה במאה אחוז של הקרבה וכישרון. כל הגוף שלה בתוך השיר. מגיע לה גם משום שהיתה רוב הזמן לבד, בלי משפחה, ועמדה בכבוד בכל השלבים".

ויובל דיין שפרשה?
"חבל שלא אמרה לי שהיא עומדת לוותר על העלייה לגמר. הייתי מוכן להחליף אותה ולהמשיך עד הסוף".