"ההכרה שלי נמוגה" - שורה משיר של המשוררת המנוחה יונה וולך - היא הכותרת לתערוכת סטודנטים מהמכון לאמנויות במכללת תל חי, המוצגת במוזיאון הפתוח לצילום בגן התעשייה תל-חי, במסגרת אירועי שבוע הספר העברי. מבין המשתתפים המציגים, ששאבו את השראתם משירים שונים של וולך, שלוש הן בנות קיבוצים.

בואו להצטרף לעמוד של "ידיעות הקיבוץ" בפייסבוק

תמר היקס (בת 24, מקיבוץ אורטל) מציגה שלושה פסלי נשים הרות ללא ראש, העשויים איטונג וגבס וצבועים באקריליק, וציור אקריליק על בד - בהשראת השיר "פחדים" ("השדים יוצאים הלילה משחקים במחבואים..."). בעיניה, מסבירה תמר, להיות אנושי, משמעו להשלים עם הפחד.

נוף יובל (בת 24, מקיבוץ רמת יוחנן) מציגה פסל קיר עשוי זווית ושרשרת, שתיהן ממתכת, ורישום "ארטליין" על שקפים, בהשראת שיר ללא כותרת ("גופי היה חכם ממני, כוח הסבל שלו היה פחות משלי...").

נוף מציגה בתערוכה גם ציור, אף הוא בהשראת שיר נטול כותרת ("תעשה לי כפיל מישהו אחר במקומי..."), ומסבירה: "נקודת המוצא לציור היתה הרצון ליצור כפיל, כזה שיפעל בעצמו, ישמע את הבשורות הרעות, וימצא להן פתרון.
כך נוצרה בציור כפילה של כפילה: ציור דיוקן עצמי במראה".

לעינב מוצפי (בת 24, מקיבוץ כפר-עזה) פסל וציור בתערוכה, בהשראת השיר "ססליה" ("אני רוצה להתאדות אמרה ססיליה..."), הנותנים, לדבריה, ביטוי לתחושה של כניסה אל עולם מסתורי, בעל קסם מסקרן ומאיים גם יחד.

רחל רבינוביץ' (מקיבוץ דפנה), אוצרת התערוכה, מספרת כי מרגע שנוצר המפגש בין הסטודנטים לשירתה של וולך, "נשבו בסדנה רוחות סערה". התערוכה, לדבריה, היא ניסיון ליצור מתוך חופש, להגיב באופן עמוק ואישי. "המילים מתפקדות כזרז רעיוני-רגשי, כאשר השיר הוא מקור ההשראה".

התערוכה תינעל ב-14 ביולי.