במשך שנים רבות מטפלת רותי יצחקי - אם לשלושה וסבתא לשבעה - בילדים עם קשיי למידה ובעיקר דיסלקציה, וגם כותבת. "פסק זמן" (הוצאת כינרת, עם איורים של קרן תגר) הוא ספרה העשירי, והספר השני בסדרה שמשלבת סיפור עלילתי עם יצירותיו של צייר ישראלי נודע. בשני הספרים יוצא גיבור הסיפור למסע בזמן אל עולמם של ציורים שקמים לתחייה, וחווה את התקופה והתרבות המתוארות בהם.

בואו להצטרף לעמוד של "ידיעות הקיבוץ" בפייסבוק

"רואים סיפור", הספר הראשון בסדרה, מתמקד ביצירתו של נחום גוטמן ובראשיתה של תל אביב. הספר "פסק זמן" מתאר את הציור "נוער בקיבוץ" של יוחנן סימון. גיבורת הסיפור נכנסת אל הציור, הוא קם לתחייה, ודרכו היא חווה את חיי הילדים בני גילה בקיבוץ בשנות החמישים. הציור במלואו מופיע בספר, ופרטים ממנו מופיעים בחלקי העלילה המתאימים.
"נוער בקיבוץ" צויר בשנת 1954 בבית הספר "התחייה" בסאן פאולו, ברזיל (אחד מכמה ציורי קיר של סימון במבנים יהודיים בדרום אמריקה, והיחיד ששרד). לפני כעשור, כאשר נודע שבית הספר נמכר ומתכוונים להרוס אותו - יצא לפועל מבצע הצלה: הקיר שעליו הציור פורק, הועבר בחלקים לארץ והורכב מחדש בחדר האוכל של קיבוץ גן שמואל, שבניו היוו לו השראה בעת שיוחנן סימון היה חבר הקיבוץ. הציור שופץ בעבודת רסטורציה ונחנך ב-29.7.2006.

עלילת הספר, כמו הציור, מתארת את חי היומיום של ילדי הקיבוץ. רותי ראיינה בני קיבוץ שהיו ילדים באותה תקופה (ביניהם חבר הכנסת לשעבר רן כהן), ועל בסיס סיפורם כתבה את פסק זמן. הספר, בעקבות הציור, הוא פסטורלי ואידילי. חברת הילדים המתוארת בו אמנם אינה חפה מפגמים, ככל חברת ילדים - אך במבט כללי היא נהנית מתחושת השיתוף והחופש נטול ההורים. הספר מציג בפני קוראיו הצעירים את המפעל הקיבוצי התמים, דבר שאינו מובן מאליו נוכח המראה הביקורתית על חיי הקיבוץ שמציבים כמה ספרים שראו אור לאחרונה.