נכון, לא מדובר ב"אוסקר" היוקרתי, ואפילו לא בפסטיבלי הסרטים הצנועים יותר של חיפה או שדרות, אבל עבור אתי חן ברייר מקיבוץ ניר דוד (צלמת סטילס מוכרת, וכעת גם צלמת ועורכת וידיאו), הזכייה בפרס הצילום של פסטיבל "כאן" מהווה סיבה להתרגשות גדולה ולסיפוק רב.

בואו להצטרף לעמוד שלנו בפייסבוק

סרטה הדוקומנטרי של חן ברייר: "זמן - בתוך החומות פנימה", נבחר, מתוך חמישה סרטים העוסקים בבתי כלא ובאסירים בצפון, כזה שצולם בצורה הטובה והמרתקת ביותר. הקרנת הסרטים התקיימה ב"סינמטק" של כלא "צלמון", ובמקום נכחו אסירים מבתי סוהר שונים, סוהרים, מפקדי בתי כלא ועוד.

"את הרעיון לעשות סרטים בשיתוף פעולה עם אסירים הגתה קצינת החינוך של השב"ס במחוז הצפון", מספרת אתי חן ברייר. "אנשי השירות פנו למכללות בצפון בהן יש מגמות קולנוע ווידיאו, ושידכו את הסטודנטים עם בתי כלא באזור הגיאוגרפי שלהם. אני, כתלמידה במגמת הוידיאו-ארט ב'אורנים', הלכתי לכלא 'השיטה', המוכר יותר בשמו 'שאטה', השוכן לא הרחק מהקיבוץ שלי. המפגש עם קצינת החינוך של בית הכלא עלה יפה, והיא ביקשה ממני ללמד וידיאו 14 אסירים 'קשים' מאוד. היות שנאסר עליהם לגעת במצלמה, הם למדו בתיאוריה כיצד עושים וידיאו, איך עורכים אותו, וגם צפו בסרטים. עם הזמן גיבשתי את הסרט שהוקרן בפסטיבל".

ומה אפשר לראות בו?
אתי חן ברייר: "על רקע סיפור אישי של אסיר רואים את סדר היום של הכלואים, בלי להראות את פניהם. רק באמצעות הידיים העמלות. הם היו שותפים לתסריט, וכמובן ל'משחק'. היה חשוב להם שאנשים מבחוץ יבינו שיש חיים בתוך החומות, ושגם אסירים יכולים להיות בני אדם תורמים. הסיפור האישי של האסיר מדבר על החיים שקדמו לטעות שעשה, חלום בלהות שליווה אותו עם כניסתו למאסר, והחרטה שהוא מביע. צילמתי בין החודשים נובמבר-דצמבר, ובינואר ביצעתי השלמות וערכתי את הסרט ל-12 דקות. בשבוע שעבר היתה ההקרנה החגיגית, ואז התבשרתי על הפרס. אסירים הובאו מבתי כלא שונים לצלמון, והצפייה בסרטים יחד איתם זימנה לי חוויה יוצאת דופן".

את מקווה שהסרט יוקרן גם במסגרות אחרות, מלבד בבתי הכלא?
"זו השאיפה הגדולה. אני יודעת שערוצי הטלוויזיה מתעניינים, וזה עשוי להתאים גם לפסטיבלים של קולנוע דוקומנטרי. יחד עם הסיפוק מהעבודה עם האסירים ומהתוצאה, היה לי לא קל. גם זה שסיפורו היווה את פס הקול של הסרט. בסיטואציה אחרת הייתי אולי חוששת, אבל הסרט חיבר בינינו".