האמנית שירלי בר-אמוץ, בת וחברת קיבוץ מעברות, זכתה לאחרונה בפרס "אנדי" לאמנות עכשווית של מוזיאון תל אביב. בר-אמוץ (בתה של האוצרת דליה בר-אמוץ ואחותו של האמן גיא בר-אמוץ) נבחרה מתוך עשרות אמנים שהתמודדו על הפרס היוקרתי (50 אלף ש"ח) מיסודו של צ'רלס ברונפמן, הקרוי על שם רעייתו אנדראה, שמבטיח סכום כסף נכבד בנוסף לתערוכות יחיד במוזיאוני תל אביב וירושלים ב-2012, הוצאת ספר אמן מושקע, ושתי עבודות שיירכשו על ידי המוזיאונים הנ"ל. הפרס מוענק ליוצרים העוסקים בתחומי הקרמיקה, הצורפות, הטקסטיל והזכוכית.

בהחלטה על מתן הפרס לבר-אמוץ ציינו השופטים, בין השאר: "עבודותיה של בר-אמוץ מעבירות תחושה פואטית, מעין פרגמנטים של נרטיבים שפותחים בפני הצופה מרחב פתוח לדיאלוג ודמיון". הצוות הוסיף וציין כי בעבודותיה של בר-אמוץ קיים איזון בין נרטיביות לאיכויות חומריות, ושימוש מתוחכם בחומרים "גבוהים" כזהב ואבנים טובות לצד חומרים "נמוכים" כטפלון. "הטיפול מוקפד ואיכותי ובד בבד משדר פתיחות, רעננות ולעיתים אף קלילות מדומה", כתבו השופטים.

שירלי בר-אמוץ, ילידת 1974, היא בוגרת המחלקה לצורפות ואופנה באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל", ירושלים, ולימודי תואר שני בצורפות במסגרת שיתוף הפעולה בין בצלאל והאוניברסיטה העברית, ירושלים.
מאז שנת 2001 היא מרצה במחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל. בר-אמוץ יוצרת זה עשור וזוכה להצלחה ולהכרה בינלאומית. עבודותיה מוצגות במוזיאונים ובגלריות בארץ ובעולם.

שירלי, מה מייחד את הפיסול-תכשיט שלך לעומת עבודות של צורפים אחרים?
שירלי בר-אמוץ: "הפסלים שלי מיועדים לגוף האדם. אני משלבת בין גבוה לנמוך בכל הקשור לחומרי העבודה, והתוצרים שלי תעשייתיים באופיים".

מאיפה לבת קיבוץ הנטייה לפסל באבנים טובות ובזהב?
"הוריי ואנחנו יצאנו לשליחות פעמיים, בצרפת ובבלגיה. כנראה שהיתה לזה השפעה מסוימת לזה על השיק האירופי, לצד השפה העיצובית הישראלית שמאפיינת אותי. אני יוצרת טלאים ים-תיכוניים ואירופיים".

כחברה וכפעילה בקיבוץ שיתופי - האם כספי הפרס יימסרו לקיבוץ?
"ממש לא. לכולם ברור שהכסף מיועד לעבודות שיוכנו לתערוכות שאציג. הסכום ייכנס לתקציב האמנות שלי. אמנות זה דבר יקר, והפרס בהחלט יעזור לי בהמשך".