משה קופפרמן, חבר לוחמי-הגטאות שנפטר בשנת 2003, היה אמן מופשט שדאג להבליע את הדימויים (אם היו כאלה) בין קווי האורך והרוחב שאפיינו את ציוריו. אסף רומאנו, אמן צעיר ופוסט-מודרניסטי, מצייר פיגורטיבי ומופשט גם יחד. ציוריו של קופפרמן עשויים שתי וערב ונמשחים בצבעי אפור-סגול שספחו לעצמם את כל צבעי הסקאלה. לעיתים נדמה שהמצע צר מלהכיל את שלד היקום הקופפרמני, ושהוא ממשיך להשתרע מעבר לו. הציורים של רומאנו, לעומתם, מקדשים את העיגול - אם על ידי המסגרת התוחמת ואם בדימויי הבועות המופרחות או הטיפות הנוזלות בבדים אחדים. צבעיו חמים וקרים, קרובים יותר למציאות הסובבת. קופפרמן מופנם, רומאנו מוחצן. אז מה קושר בין השניים? מה מצדיק את הצגתם בתערוכה אחת, זה לצד זה?

במהלך הצפייה בתערוכה המשובחת "דבר תלוי בדבר" (אוצר - חיים מאור), המוצגת ב"גלריית הקיבוץ", מתברר שמדובר לא רק בהיכרות האישית ובהערכה ההדדית בין השניים. מאור זיהה אחדות בתוך הניגודים, אובייקטים שהעסיקו גם את אסף וגם את משה, "התכתבות" שנעשתה בבלי דעת ואפשרה את המפגש האמנותי.
כך בציורים של משה קופפרמן המשלבים דפי עיתון שבהם מופיעים איילים מקורננים, ובציור של אסף רומאנו המתאר אייל העוצר מנוסתו כדי להתבונן לאחור; כך בחזרה של שניהם על אותה צורה בסיסית לאורך העבודה ולרוחבה. גם שמות הציורים "ללא כותרת", השוללים התייחסות קונקרטית או מושגית, מחברים בין הציירים, המת והחי.

"הצבה זו של שתי העבודות", כותב חיים מאור בהתייחסו לעבודות האיילים של שני האמנים, "היא דוגמה מאוד אפשרית למהלך תודעתי שקיים אצל שניהם: לחיות את הרגע/ים שנצרב/ו בזיכרון ולהחיות אותו/אותם במדיום חדש, מוצפן ומוסווה, מעובד ומרוכך (לכאורה) באריזה מצעפת. שני האמנים מכנים זאת 'מצב'. זהו 'מצב' הנוצר בתוכו תהליכים ציוריים שמקורם בהקפאה צילומית (רומאנו) או בדימוי ש'הורד' מעיתון או ממצבור של זיכרונות חזותיים מהעבר (קופפרמן)".

בהמשך מתייחס האוצר חיים מאור לעובדה שקופפרמן כינה את עצמו "פועל של ציור/אמנות", הגדרה שגם אסף רומאנו אימץ לעצמו כשאמר: "(אני מחלץ) ציור איטי בעולם מוכה אינפלציה של דימויים, לעבוד כמו פועל". לשיטתו, מדובר במפגש של שני "פועלי ציור", שיוצרים מצע רוטט המצפין בתוכו תכנים מנטליים.

התערוכה, שכותרתה "דבר תלוי בדבר" (ציטוט מתוך אמירה של קופפרמן על ציוריו), תינעל בתאריך 24.12.