מיני סערה ספרותית במקומותינו. לאחרונה יצא לאור ספר בשם "בגוף ראשון רבים", המוקדש לאריה בן גוריון ז"ל, חבר קיבוץ בית-השיטה, שהקים את מכון החגים הקיבוצי ("שיטים"), ושנחשב לאבי החג והמועד הקיבוצי. הספר, שכתבה עמירה הגני (גן-שמואל) וערכה רינה קלינוב (כברי), יצא בהוצאת "הקיבוץ המאוחד-ספריית פועלים". את החומר ליקט בנו של אריה, חגי בן גוריון, שאף יזם את הוצאת הספר.

אלא שבעלי הזיכרון הספרותי ההיסטורי ידעו להצביע על ספר שיצא בשנת 1964 ונקרא "גוף ראשון רבים", אותו כתב הסופר נתן שחם (בית-אלפא), שבמשך שנים רבות עבד כעורך בהוצאת הקיבוץ המאוחד-ספריית פועלים. הספר, שיצא במהדורה שנייה בשנת 1968, עסק בחיי הקיבוץ. שמו נגזר מהעובדה ששלושה קולות מספרים בו את סיפור היחד הקיבוצי: בחור המדבר בגוף שלישי, דודו, שמדבר בגוף שני, ואביו, בגוף ראשון.

"כששמעתי שבית ההוצאה, אתו עבדתי לא-מעט, בחר בשם זהה לספר אחר - התפלאתי והבעתי תרעומת על כך", אמר נתן שחם השבוע. "אמרו לי שמאוחר מדי לתקן ושהעובדה הזו נשכחה כי הספר ההוא יצא במסגרת 'ספריית פועלים' והנוכחי ב'קיבוץ המאוחד'. אבל אני רגיל לזה. פעם כתבתי ספר בשם 'חכמת המסכן', וגם השם הזה נלקח לספר אחר, אחר כך הוצאתי ספר בשם 'דור המדבר', ורינה ליטווין בחרה לקרוא כך לספר מחקרי שלה. מעניין שזה יצא באותה הוצאה ממש. כנראה אני מוצלח בשמות".

עטיפות הספרים. 55 שנה ובי"ת אחת

חגי בן גוריון מודה שידע כי כבר יצא לאור בעבר ספר בשם דומה לזה המוקדש לאביו, אבל טוען שמשמעות השם שונה, ולו רק בשל האות בי"ת שנוספה ל"גוף ראשון רבים". "המושג 'גוף ראשון רבים' מוזכר במשנה ועשוי לכלול, או לא, את האדם שאליו מדברים", הוא אומר. "לעומת זאת, 'בגוף ראשון רבים' מתייחס למי שמדבר בשם אחרים, במקרה זה אבי - שייצג אותנו מול הממסדים בכל הקשור לתרבות, לחגים, למסורת.
אם תבדוק, תגלה שהשם 'בגוף ראשון רבים' מתייחס רק לספר על אבי, בעוד השם של שחם מופיע בהקשרים רבים".

"נתן שחם כמובן צודק", אומרת עמירה הגני. "שם הספר לא ממש זהה, אבל די בדמיון כדי להתנצל. אני סבורה שהוצאה כמו הקיבוץ־המאוחד צריכה שיהיה לה מנגנון שידאג שלא יקרו מקרים כאלה".

אם או בלי הבי"ת שבשם - שני הספרים מומלצים לקריאה.