למתבונן מהצד במפת ארצנו, אין דרך לנחש כי רחוק כל כך מהמרכז הפיזי והתרבותי שבטבור המדינה, מתקיימת עשייה אמנותית עשירה, כמו זו שבקיבוץ עין השופט.

ערבו של יום חמישי כלשהו, וחצר הפאב "ברנדייס" סואנת, רוחשת מוזיקה ומוזיקאים. מדי שבוע מתקיים כאן, בימי חמישי, ג'אם מוזיקלי, תחת הכותרת "ארמגדון". על ספסלים במרפסת, על כיסאות פלסטיק סדורים כמו בחג קיבוץ מול הבמה, על סלעים מסביב, או סתם בעמידה - פזור ערב רב. הקהל מורכב בחציו ממקומיים - כולל מתנדבים, האולפן לעברית וגרעין בוגר של "השומר הצעיר", ובחציו - נוכריים כמוני. טווח הגילאים נע בין 18 לאינסוף. בצד ממוקם בר קטן, שמוכר בירה ורושם בתקציב - הם עדיין לא ערוכים לשכר פולשים מבחוץ. מעל פזורות שרשרות אורות צבעוניים, ובין הספסלים מסתובבת בנון שלנטיות אלפקה מקורית מהרי האנדים. גם היא, כמו שאר הבריות מסביב - מתורבתת. על האש המרכזית שומרים המוזיקאים - אמנים שונים שמתחלפים ביניהם, לא מותירים את הבמה ריקה, ולא נותנים ללהבה לדעוך.

עומר דיין (36), גבוה וקירח, מתהלך שם כמו מלך, קורא מתוך חרוט אלומיניום שמשמש לו כמגאפון. סער ישראלי (34) הרבה יותר שקט ממנו. במקביל ללימודיו במרכז הבין-תחומי, הוא מנהל את הפאב כבר ארבע שנים. בימי שישי הוא מביא להקות מחזית העשייה העכשווית בארץ, ואחר כך יש ריקודים. עומר מארח את ערבי הג'אמים בימי חמישי. שניהם בני הקיבוץ וחברים בו.

מסורת של יזמות תרבותית
שני הליינים הקבועים בברנדייס, אם אפשר לשאול מונח מעולם המועדונים המרוחק, מצטרפים לסצנת מוזיקה ותרבות חזקה שפורחת שם. את ראשית הבשורה המוזיקלית נשא כבר לפני שנים אהוד לייבנר, חבר הקיבוץ. בשנות השמונים והתשעים הפיק לייבנר את פעילות "מוזיקאמרה" - כנסי סדנאות לנוער, בהנחיית מורים מהמובילים במוזיקה הקלאסית. בכנסים אלה השתתפו מי שהפכו להיות מיטב נגני המוזיקה הקלאסית בימינו. הם עדיין שומרים אמונים, ומשתתפים מפעם לפעם בקונצרטים הקאמריים שמארגן אהוד בעין-השופט, בשבתות רבות לאורך השנה.

בפברואר התקיים לראשונה "השוק - כנס עין-השופט לתרבות". באתר האינטרנט של המיזם נכתב כי הכנס שם לו למטרה "לתת הזדמנות ולהיות בית לאמנים ולהתארגנויות אמנות ותרבות עצמאיות, ולחבר אמנות עכשווית לקהילה המקומית". בכנס השתתפו, התערבבו והציגו את מרכולתם אמנים וגופים מתחומי יצירה שונים: ספרות, שירה, עיתונות, אמנות פלסטית, קומיקס ומוזיקה. חלקם שהו בקיבוץ ויצרו בו בתקופה שלפני הכנס. "הזמנו אמנים מתחומים שונים, שיתארחו כאן ויצרו פרויקטים במיוחד לכנס", מספר נטע שפירא (39), רכז התרבות של עין-השופט. "עשינו זאת מכמה סיבות. גם במטרה לאפשר תנאים אחרים, סביבה שונה, בתקווה שאלה יעודדו יצירה אחרת - ייחודית לאזור ולכנס; וגם כי זה היה 'דיל' נוח: כחברי קיבוץ שיתופי, התמורה הכספית שאנו יכולים להציע לאמנים עבור השתתפותם - נמוכה, אך ביכולתנו לתת תמורה אחרת: חוויית אירוח בקיבוץ שיתופי. אבל, בעיקר עשינו זאת מתוך תקווה שהדבר ייצור קשר עם חברי הקיבוץ, ויבנה יחס חיובי שלהם כלפי המפעל התרבותי הזה. ובאמת, אמנים מטעם הוצאת 'בימת קדם', שהתארחו בעין-השופט, יצרו את הסרט הקצר 'ארץ חדשה חדשה', בהשתתפות חברי הקיבוץ".

את הכנס יזמו והפיקו נטע שפירא, עומר דיין, וקבוצת חברים מהאזור כולו. השימוש במונח "שוק" אינו מקרי, כמובן, ומלבד היותו הגדרה של אופי ההתרחשות בכנס עצמו, הוא בא גם להציב אלטרנטיבה למושג השגור בתחום - "תעשייה" - על כל המשתמע ממנו.

ג'אם או לא ג'אם
ונחזור לג'אם: עודד נפתלי - שאינו קשור לקיבוץ, אבל נמנה עם החבר'ה הקבועים שבאים לנגן שם - עולה עם מפוחית ונדחף למיקרופון של הגיטריסט, מנגן עליה ועל הנשמה. עומר עם המשפך שלו - רוקד אתו, מתופף עליו, מתמכר לקסם, למנגינה שנרקמת שם ב"לייב". זהו אחד מעשרות הרגעים המכוננים שמתהווים שם הערב. טל כהן שלו מחיפה, כוכב עולה עכשיו. מי שמצוי בעניין של מוזיקה עכשווית מכיר את השם. בהמשך - ניר אורי מבית-אלפא.

פתאום עולה מישהי. הפרצופים מסביב מבהירים שהיא זרה, דבר שמחדד את המשתמע: ג'אם או לא ג'אם - אין אחד שעולה לבמה בלי לעבור את הסינון הקפדני של עומר. כמו בסצנה מסרט. בחורה יפה, שיער ארוך, עולה לבמה ואוחזת במיקרופון בביטחון מעושה. עומר, מעל עמדת ההגברה שבמרפסת מולה, פונה אליה בפומבי, שואל למעשיה שם. היא מתגרה, עונה שבאה ללמד אותו חוצפה מהי. הקהל מלווה ברקע, כמו בתגובות של צופים בתוכנית אירוח אמריקנית ("אוווווווו" קולקטיבי). ממשיכים להתנצח. היא עוקצנית, הוא ענייני - קובל על כך שלא תיאמה איתו מראש. בסוף פותחים לה מיקרופון, וחברי להקת האחים רמירז מלווים: ספי ציזלינג מעין-חרוד מאוחד (חצוצרה), עוזי פיינרמן (גיטרה ושירה), ואיתן אפרת מהמרכז (ת