"שבריר של תנועה" - כך נקראת תערוכת צילום מחול של אורי נבו (52), שתוצג עד 31 ביולי בהיכל התרבות בכרמיאל. בתערוכה, הכוללת 16 עבודות צילום מודפסות על קנבס, מונצחים רקדנים מלהקת המחול הקיבוצית, המבצעים קומפוזיציות שונות שעוצבו, בוימו, הוארו וצולמו על ידי נבו בסטודיו של הלהקה שבקיבוץ געתון.

במשך יותר מעשרים שנה ליווה נבו את הלהקה עם מצלמתו, תיעד מופעים רבים שלה, והתמונות היוו בסיס לכרזות ולכתבות בעיתונות. זוהי לו הפעם הראשונה לביים ולצלם רקדנים ורקדניות, שלא במסגרת ערב מחול כלשהו. התוצאה המרהיבה מצליחה להפתיע ולרגש לא-מעט, גם בהתחשב בעובדה שנעשתה בלחיצה בודדת על מתג המצלמה וללא התערבות מחשב או ריטוש טכני. בצילומי "שבריר של תנועה", הצליח נבו לבטל את כוח המשיכה וליצור, בווירטואוזיות רבה, "פיסול מרחף" בחלל חם או קר. מדובר בהישג אמנותי מרשים, שמציב את נבו במקום טוב בשורת צלמי המחול הטובים בארץ, ואולי בעולם כולו.

צילום מהתערוכה. "לשלב בד, עשן, רקע ותאורה הולמת" (צילום: אורי נבו)

במשך כל השנים שבהן תיעד את הלהקה, חש נבו שיכול היה להשיג תוצאה צילומית טובה יותר עם תנאי תאורה משופרים ורקע פחות דומיננטי. לפני כשנה זימן רקדנים מלהקות שונות לסטודיו שלו בגוש שגב, ביים וצילם אותם, ופרסם את התוצאה באתר האינטרנט שלו. כך הבשיל בו הרעיון להפיק ולצלם גם את ארבעת רקדני הלהקה הקיבוצית - אותם בחר מתוך כלל חברי הלהקה תוך שיתוף פעולה עם רמי באר - ולבסס עליהם את התערוכה הנוכחית. היות שלא יכול היה להדגים בגופו את התנועות שרצה שהרקדנים יבצעו, רשם על נייר את הפוזות הנדרשות.

"אני כוריאוגרף של צילום", מבקש נבו להסביר, "ולכן חשוב לי להקפיא שבריר של תנועה, ולא לתאר יצירה שלמה. הבעיה היתה לסנכרן בין הרקדנים, להגיע למצב אופטימלי מבחינתי, ותוך כדי כך לשלב בד מרחף, עשן, רקע ותאורה הולמת. מתוך 120 תמונות בחרתי 16 שהיו עדיפות מבחינתי, וזה מה שמוצג בתערוכה".

תצלומי התערוכה "שבריר של תנועה" כבר זוכים להתעניינות בארץ ובעולם, ואורי נבו מנהל מגעים ראשונים להצגתם בגלריות נחשבות לצילום אמנותי.