הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי, "דוקאביב", ייפתח בסינמטק תל אביב מחר (חמישי, 6.5) ויינעל ב-15.5. בין סרטי התחרות נכלל גם "חפשים"- סרט שצילם ישי אורן, בן קיבוץ איילת השחר, שגם כתב את התסריט במשותף עם יוצרי הקולנוע חן שלח (מזרע) ודוקי דרור (מפיק הסרט). הסרט הקצר, שישים דקות אורכו, מגולל את קורותיהם של כמה בני קיבוץ, מגיל העשרה ועד להתבגרותם המאוחרת. את מקום הערכים הקיבוציים, שקרסו בגין הפרטת הקיבוץ, ניסו הבנים למלא בתחליפים: מסיבות פרועות, עישון סמים, מסעות פיזיים ונפשיים, ועוד. הפער בינם לבין הוריהם הלך וגדל. כשישי אורן עצמו "גילה את האור", ולנגד עיני ה"חפשים" (מלשון חיפוש) הפך לחסיד ברסלב - צריכים היו חבריו להחליט אם להצטרף אליו או ליצור קבוצה אמונית בתוך החילוניות הקיבוצית. את המאבק שהחל בין ההורים לבנים, על נושאי זהות ובית, מתאר הסרט ברגישות ובנחישות.

אלא שמאחורי הקרנת הסרט, שאמורה להתקיים ביום ראשון הקרוב (9.5) ובשישי שלאחריו, התפתחה דרמה סוערת לא פחות. לפני כחודשיים החליט ישי אורן, שכאמור, הגה את הסרט, ואף צילם וביים אותו - להתנגד להקרנה הפומבית, ואף שכר לשם כך את שירותיו של עורך דין. אורן עצמו אינו מתראיין בנושא, אבל לדעת מקורביו קשור הדבר להיותו כעת חסיד ברסלב אדוק, המביע סלידה מ"חייו הקודמים", ואף מקבל הנחיות מרבנים שלא להתיר את הקרנת הסרט, שיש בו תכנים "זרים". הנהלת הפסטיבל מתכוונת (נכון לעכשיו) להקרין את הסרט כמתוכנן, למרות שההתדיינות המשפטית בנושא עדיין לא הושלמה..

דוקי דרור, שסייע בכתיבת התסריט ואף הפיק את הסרט במתכונתו הסופית (לאחר כשלושים גרסאות!) קיבל לפני שנתיים פנייה מישי אורן לסייע בגיבוש התסריט, שהתבסס על החומר שצולם, ובהפקה. דרור גייס תרומה מקרנות ואף חתם עם אורן על חוזה מחייב. "ישי היה כבר אז בהליך של חזרה בתשובה", אומר דרור. "הוא רצה לסגור מעגל, להשלים את הסרט, ולהמשיך בדרכו החדשה. אני מאוד התרשמתי מהחומר, משלבי ההתבגרות וההתפכחות של החבר'ה מאיילת-השחר, ויצאנו יחד לדרך. לפני כחודשיים בערך חשתי שיש לישי קשיים עם הסרט. הוא הלך והקצין בחזרה בתשובה, אבל אמרתי לו שהוא מחויב לא רק לסרט עצמו ולאנשים שעבדו עליו, אלא גם למי שסייעו במימונו.
מאז ועד לאחרונה היה קושי עצום בעבודה המשותפת, ערכנו אינספור גרסאות שונות כדי להקל על ההתנגדות, עד הנקודה האחרונה, בה אושר להקרנה. גם כשהיו בעיות, לא הרפיתי מישי והתעקשתי שימשיך ללוות את העריכה ואת הפקת הסרט. כרגע המצב מאוד עדין. אני לא יכול לפרט יותר לגבי ההתנהלות המשפטית, אבל אני מאמין שהסרט הזה יוקרן כמתוכנן. יש בו התעניינות עצומה, ולהקרנת הבכורה כבר אזלו הכרטיסים".

חוץ מ"חפשים", יוקרנו עוד סרטים "קיבוציים" בדוקאביב. בסרט "פנינה פיילר אחות קומוניסטית", שיצרו דליה מבורך ודני דותן, מסופר על פנינה פיילר (85) מקיבוץ יד-חנה. העולם שעליו חלמה החברה הקומוניסטית הולך ומתפרק לנגד עיניה. קיבוצה נטש את האידיאולוגיה, ילדיה עזבו את הארץ, הקפיטליזם דוחק את רגלי הסוציאליזם, והמלחמות מרחיקות את אידיאל אחוות העמים. פיילר, שהיתה אחות רחמנייה בסגנון "הצבא האדום", וקומוניסטית מהפכנית ברוח צ'ה גווארה, עושה הכול בלהט של נערה חדורת שליחות וזעם קדוש. היא קמה כל בוקר מלאת רוח קרב ויוצאת לדרך, כי היא מאמינה שלבסוף תנצח המהפכה.

במסגרת תחרות סרטי הסטודנטים, יוקרן סרטו של גולן רייז, "פרלמנט ארוחות הבוקר". הסרט צולם בחדר האוכל הריק בקיבוץ עין-צורים. מדי בוקר נפגשים שם כמה מוותיקי הקיבוץ. במקום שבו הכל כבר מופרט, הם מנהלים "פרלמנט" הדן בכובד ראש בפוליטיקה הפנימית, ברכילות צהובה, בחקלאות ובחגיגות השישים למשק. כשמחליטים המזכירות ואסיפת החברים להפסיק את ארוחת הבוקר, יוצאים חברי הפרלמנט למאבק חסר פשרות על עמוד התווך הקיבוצי האחרון שנותר להם.

סרט נוסף, בשם "נדנדות העץ", שביימה וכתבה נעה מאירסון, הוא סיפור על מפעל זעיר לצעצועי עץ בקיבוץ נאות-מרדכי, שמחזיק מעמד כבר 27 שנים למרות שאינו רווחי. זהו סיפורו של מקום שקיים רק בזכות חבורה קטנה של זקני הקיבוץ, שמתעקשים לשמר את הפינה החמה, היצירתית והססגונית, הסובלת מתחלופה גבוהה של עובדים בשל גילם המבוגר. עכשיו נותרו ארבעה בלבד, שמנסרים סוסי עץ ומשייפים בתי בובות, בשביל הנשמה.