מתוך המופע. "לעשות את הפלמנקו הכי טוב שאנחנו יודעים לייצר" | צילום: נטאשה שחנס

חיידק הפלמנקו תפס את קרן ואת אבנר פסח מרמת רחל כבר לפני שנים רבות. כעת, כשבארסנל שלהם יצירות מעוטרות, הם שבים לבמה עם להקתם רמנגאר ועם המופע puertas (דלתות). "זו חגיגת פלמנקו אדירה עם 14 רקדנים, זמרים, גיטריסטים וכלי הקשה", הם מתגאים. "היצירה החדשה מזמינה את הצופה להיות עד לשינויים המתחוללים בקרב האומנים שעל הבמה", אומרת קרן. "הדלתות הן מטפורה לאנרגיות המרכיבות את החיים - שמחה, עצבות, מבוכה, התלהבות או בושה. בכל פעם שאחת נפתחת, משתנה קצב החיים מקצה לקצה. המופע בנוי מרצף של קטעים הנולדים עם פתיחתן של אותן דלתות. כל מה שנשאר לנו הוא לפתוח את הדלת הנכונה". 

קרן, ילידת רעננה, שהחלה את צעדיה הראשונים בריקוד ובפלמנקו כבר בגיל עשר. הנוכחות והכריזמה שלה סללו לה דרך בטוחה וטבעית לקדמת הבמה. לא עבר זמן רב והיא כבר זכתה בתחרויות והייתה לכוכב עולה. אצל אבנר הסיפור שונה לחלוטין. הוא הגיע לפלמנקו כגיטריסט, אולם לאחר תאונת עבודה שבה נפגעה אחת מאצבעותיו, נאלץ לזנוח את הנגינה.

הפלמנקו, לעומת זאת, לא עזב אותו. הוא הבין שזו אהבה עזה ושיש דרכים רבות לממש אותה, וכך בעצם התחיל לרקוד בעצמו. בזכות הידע בתנועה, ידע שרכש בתחום אומנויות הלחימה, פיתח שיטת תנועה שאפשרה לו להתקדם היישר לתוך עשייה מקצועית בפלמנקו.
השניים נפגשו לראשונה במדריד, לשם נסעה קרן כדי לחוות מקרוב את התרבות שאהבה כל כך עוד מילדות. יחד התקבלו ללהקה והופיעו בספרד ובעולם במשך שנה וחצי. בשנת 1999 הדרימו לסביליה, שם חברו למשפחת הפלמנקו הצוענית הידועה Los Farrucos. הם חיו איתם ולמדו את רזי הפלמנקו הטהור במשך שבע שנים.

פלמנקו זה החיים. "הקיבוץ יכול לשמש פלטפורמה נהדרת ליצירת אומנות" (צילום: דוד אסייג, פסטיבל אושפיזין מוזיקלי

עם הזמן והגעגוע, ואחרי שהריקוד הלטיני המסורתי כבר זרם להם בדם, החליטו בני הזוג לשוב ארצה ולהתמקם ברמת רחל, קיבוצו של אבנר. כאן הקימו להקה משלהם, רמנגאר. כיום הם יוצרים ומלמדים את סגנון הפלמנקו פורו, ולמרות המרחק שמרו קרוב־קרוב ללב את המשפחה הצוענית שהייתה להם לבית.

איך היה המעבר, ואיך החיים בקיבוץ עבור יוצרי מחול?
"בתום עשור בספרד במחיצתם של טובי אומני הפלמנקו בעולם, החזרה לישראל והקליטה בקיבוץ היו צעד חד, אבל ידענו להתכונן אליו ולמצוא תכלית חדשה. בית רמת רחל קלט אותנו בצורה נפלאה ותומכת. פתחנו סטודיו לריקוד מתחת לחדר האוכל וסטודיו ענק בתל אביב.

"הקיבוץ יכול לשמש פלטפורמה נהדרת ליצירת אומנות בכל התחומים, וחבר שיודע לקחת למקום חיובי וסובלני את אותן ההתנגדויות - שלעיתים צצות ומתרחשות באופן טבעי - יוצר לבסוף את המציאות שמתאימה לכולם. הקיבוץ יכול להאט את קצב התשוקה של האומן מעצם היותו יישוב קהילתי פסטורלי ושקט, ולכן אנחנו נוסעים לתל אביב פעמיים או שלוש בשבוע כדי להביא את הדלק".

ישנה חלוקה טבעית בין בני הזוג בכל הנוגע ללהקה ולעשייה. קרן היא האומן עם הרגליים על הקרקע, ואבנר הוא המוח היוצר, המתכנן והחוקר בפרויקט רמנגאר. הוא כותב את המוזיקה ואת הטקסטים לשירים בכל המופעים. הוא גם הכוריאוגרף והאחראי על מרבית ה"צעדים". מטבעו הוא פרפקציוניסט מאוד, בעיקר כשמדובר בריקוד שהוא עצמו משתתף בו. היבט נוסף הוא ההיבט הפילוסופי של העשייה האומנותית בפלמנקו, שמהותה - לדעת אבנר - טמונה באלתור על הבמה בזמן אמת. לצורך כך, הוא מסביר, חייבים להתקיים תנאים אופטימליים. במופע החדש, הוא מבטיח, ייתן במה לנושא האלתור, כך שאת כל הקטעים שלו הוא יעלה עם מעט מאוד הכנות מראש.

מה מיוחד בהופעה החדשה "דלתות", ולאיזה קהל היא פונה?
קרן: "למופע החדש שלנו יש פוטנציאל להיות אחד המופעים הטובים ביותר שיצרנו, לעניות דעתי. ההרכב הגדול שלנו - 14 אומנים על הבמה - הולך לעשות את הפלמנקו הכי טוב שאנחנו יודעים לייצר, מתוך אסטרטגיה אומנותית שבוחרת את הדברים המשוחררים ביותר ברמה התנועתית והמוזיקלית. בחרנו קטעי מוזיקה של טובי המוזיקאים בעולם הפלמנקו, מתוך התשוקה להביא לקהל את הדבר הכי עדכני כיום בתחום המסעיר הזה".

גולת הכותרת, מבקש הזוג לציין, היא בין השאר כניסתו של אומן כלי הנשיפה יוני דרור להרכב. "יוני נקלט בתוכנו ממש כמו כפפה על היד. גייסנו שני אומני כלי הקשה, והם יצטרפו לסוללה נכבדת של אומנים, כמו שני הזמרים שלנו - שוקי שווקי ואופיר עטר, שהגיע לחצי הגמר בתוכנית The Voice ואומן הבס פלמנקו ערן הורביץ. עם המעטפת המוזיקלית העשירה הזאת ירקדו לצד קרן ואבנר עוד חמש רקדניות של רמנגאר.

puertas - מופעי בכורה
4.11 היכל אומנויות הבמה בהרצליה; 7.11 אולם רפפורט בחיפה; 23.11 המשכן לאומנויות הבמה בבאר שבע; 12.12 מרכז סוזן דלל בתל אביב. פרטים נוספים באתר האינטרנט remangar.co.il