דידי גת, במאי ושחקן תיאטרון וקולנוע מקיבוץ מעגן מיכאל, תכנן להצביע בשבוע הבא בבחירות לכנסת ולמחרת לעלות על טיסה קצרה למיקונוס, לנפוש קצת לפני שיחזור להצגות שבהן הוא מופיע ("בילי אליוט", "סאלח שבתי", "טופולה טוטוריטו" ועוד). אבל הזמנה מפתיעה שהגיעה מפסטיבל הסרטים העצמאיים "לאקי סטרייק" שבלוס אנג'לס, שיבשה את התוכנית לחופשה רגועה בלבוש חופשי באי היווני. את בגד הים והכפכפים הוא יחליף הפעם בקוד לבוש מחייב, ויטוס חמוש בחליפה ובעניבת פרפר לעיר הסרטים.

דידי גת. "אני לא כוכב-על עם חלומות בשמיים" (צילום מתוך הסרט)

איך קרה השיבוש המשמח בתכנוני היום שאחרי? "מקלט" - סרט הסטודנטים שבו השתתף גת לצד שני שחקנים נוספים, דין מירושניקוב וגאיה ברמן, ואשר נעשה לפני כשנתיים וחצי - נבחר כמועמד לפרס בתחרות הסרטים העלילתיים הקצרים (30 דקות), הישג שאליו לא הגיע אף סרט ישראלי לפניו בפסטיבל זה.

את הסרט כתב וביים מתן יניב (22) כשעוד היה סטודנט במכללת "פסגות" בכרמיאל. לצידו עבדו סטודנטים ויוצרי קולנוע מוּכרים. הסרט מספר על פחד, על הגנה ובעיקר על הרצון לחיות. הוא מדבר על הדרך שבה אנו מתנהגים במצב חירום. הוא עוקב אחר חייל קרבי (דין מירושניקוב) שנמלט בעת מלחמה משדה הקרב למקלט כשהוא הלום קרב ונואש מהשירות בצבא. למקלט מגיעים גם אב (דידי גת) ובתו (גאיה ברמן). "בסרט אני מנסה לעודד את החיל שלא ייפול לתהומות הייאוש", מספר גת. "אני מדבר איתו על אהבת הארץ, על ערך החיים, על ציונות ועל האהבה למדינה. בתוך כך נוצר קשר אהבה ומשיכה בין החייל לבין הבת בסרט. בחלק מהעלילה אני לבוש כאזרח, ובחלקה אני לבוש במדי קצין או רס"ר".

הסרט "מקלט" כבר הוצג בפסטיבל יוקרתי באיטליה וזכה בפרס הסרט הקצר הטוב ביותר בפסטיבל סרטים בצרפת. ב־20 בספטמבר הוא יוקרן בפסטיבל מול עיניהם הבוחנות של מפיקים ואנשי קולנוע הוליוודיים, ויום לאחר מכן ייערך טקס הענקת הפרסים לסרטים הזוכים בקטגוריות השונות.

יש הכנות מיוחדות?
"הבמאי התקשר ובישר לי שדין ואני נוסעים איתו לפסטיבל כבר ב־18.9, כולל כרטיסי טיסה ואירוח. הסוכנת שלי זוהר יעקובסון הנחתה אותי היכן להשיג חליפה, שתהיה קצת מוזרה על קיבוצניק כמוני, ואני שומר על קור רוח היסטרי. הייתי נרגש לא פחות כאשר המחזמר 'בילי אליוט' שבו אני מככב היה מועמד בטקס פרסי התיאטרון והפסיד ל'עלובי החיים'. אם נזכה בפרס, זה כבר יהיה סיפור אחר לגמרי. לא מן הנמנע שהסרט הקצר יהפוך לסרט באורך מלא, כמו שקרה לסרט של יוסף סידר 'הערת שוליים'".

אם הלך הנופש באי היווני הקטן, לפחות תישאר עוד כמה ימים בעיר הסרטים הגדולה לאחר נעילת הפסטיבל, לנשום קצת אבק כוכבים?
"הייתי רוצה, אבל יש מחויבויות בארץ. אני באמצע חזרות ולוח הצגות מחייב - עורך חזרות להצגת הילדים 'טופלה טוטוריטו' ורץ עם 'קומדיה דל ארטה' עם השחקן עמירם אטיאס. אנו מופיעים בפני בתי אבות ובתי ספר. השגרה חזקה יותר מכל שטיח אדום ומכל אבק כוכבים זמני. תהיה חוויה נעימה, וזהו. אחרי הכול אני דידי גת מהקיבוץ, ולא כוכב־על עם חלומות בשמיים".