משתתפי הסרט. הקיבוצניקים האסלים נטפלו לילד החוץ מסיבה לא שגרתית | צילום: שחר קצנשטיין

לא פעם נהוג בספרות, בקולנוע ובתיאטרון להעצים את המציאות באמצעות שזירת דימויים מוגזמים או על ידי הבאת עלילות דמיוניות, ולו בשביל לרתק את הצופה או לזכות בתשומת לב מוגברת של הקורא. לעיתים, כמו במקרה של הסרט הקצר "ילד חוץ", נדמה שהסיפור אשר היווה בסיס לתסריט הוא דרמטי ורב־תהפוכות הרבה יותר אפילו מהתוצר האומנותי. היוצרת, שרי פיינשטיין (29), בת קיבוץ כברי, ביססה את הסרט על סיפור ששמעה מפי סבהּ המנוח. אחת הסיבות לשמירה על קו עלילה מינורי נועדה כדי לא לפגוע באנשים החיים והמתים.


"ילד חוץ" הוא סרט הגמר של פיינשטיין במסגרת לימודיה בבית הספר לתקשורת וקולנוע של סמינר הקיבוצים. הוא מגולל, ברבע שעה דחוסה ומרגשת, את סיפורו של שמעון (שם בדוי), ילד חוץ שנקלט אי־שם לפני כארבעים שנה בכיתת רגבים של בני קיבוץ בצפון הארץ. הנער בן ה־17 מתקשה להשתלב בקהילה הסגורה ולהתחבר עם בני גילו.


הקיבוצניקים האסלים נטפלים אליו ולועגים לו מסיבה קצת לא שגרתית: אהבתו לשירה ולמשוררים נתן אלתרמן ונתן זך. הם מדביקים לו את השם אלתרמן, ובאמצעות ידיהם ורגליהם גם מראים לו מה הם חושבים עליו.


אורי, מחנך הכיתה, מנסה לסייע לשמעון להשתלב ולהסתגל אל המציאות החדשה והמאוד לא פשוטה עבורו. בין השניים נרקם קשר מיוחד, אבל עד מהרה הוא עומד למבחן כשמתברר שילד החוץ ובן הטיפוחים משתתף (זהירות, ספוילר) במעשה קונדס עם כמה נערים מהכיתה. הסוף בעבור שניהם אינו טוב, והצופה נשאר עם סימן שאלה.


עד כאן העלילה בקצרה, ומכאן לחיים עצמם. דמותו של המחנך מבוססת על סבהּ מצד אמהּ של פיינשטיין, הוא אורי הירשמן ז"ל, ממקימי בית הערבה וממייסדי כברי. הוא עסק בחינוך ובהוראה של כיתות מעורבות (בני משק וילדי חוץ) ושל חברות נוער.
את ממקמת את הסרט בשנת 1978, שנה לאחר המהפך הפוליטי ועליית הליכוד לשלטון.

קשה להאמין שבכיתת לימוד בקיבוץ כלשהו היו תולים תמונה של מנחם בגין לצד דגל ישראל.

פיינשטיין (צוחקת): "זה נכון, והייתי מודעת לזה, אבל זה הרמז היחיד שממקם את העלילה בשנה כלשהי. כאן לקחתי את החופש האומנותי על חשבון המציאות. האמת היא שהסיפור של סבא שלי ושל שמעון התרחש שנים רבות לפני כן".


מדוע בחרת בתקופה שבה בחרת? האם כדי להגביר את הקונפליקט העדתי?
"נכון מאוד. הסיפור התרחש בכלל בשנות החמישים, אך לדעתי מיקוד הסרט בתקופת המהפך מדגיש יותר את הפער העדתי".


מדוע החליט סבך להתקרב לנער ההוא? מה משך אותו?
"בספר שכתב, 'סיפורו של מחנך', גם סבא שלי מתחבט בשאלה הזאת. אני חושבת שסבא זיהה עולם פנימי גדול אצל שמעון, וכשהוא ראה שאף אחד לא רוצה לתת לו הזדמנות, גם לא הילדים בכיתה, הוא החליט שהוא חייב לעשות זאת".


אז סבא בעצם ראה את הפוטנציאל של הנער ההוא?
"הוא אכן התעקש על הילד, שהיה בעל נשמה אומנותית וסורר לא קטן".


ולמה זה נגמר?
"ממה שאני יודעת, מה שגרם לשמעון (המקורי) לעזוב בסופו של דבר את כברי היה דווקא סבא. ויכוח שהתפתח ביניהם נגמר בסטירה. בספר שהוציא סבא על חייו, הוא התייסר ממש על האירוע הזה".


כותבת למגירה


פיינשטיין נולדה לאם בת הקיבוץ ולאב שעלה ארצה מארצות הברית במסגרת גרעין הבונים. את האהבה שלה לקולנוע היא גילתה בגיל די צעיר בזכות אותו סבא איקוני, כשקיבלה ממנו בנעוריה מצלמת וידאו. "צילמתי הרבה. תיעדתי את החיים שלנו בנעורים, את הטיולים שעשינו ואת הביקורים בקיבוצים אחרים", היא אומרת. "הייתי גם הילדה הכותבת. כתבתי במשך כל השנים סיפורים ותסריטים שעד היום לא פרסמתי".


טבעי היה שתפני ללימודי קולנוע.
"אבל לא כך קרה בתיכון. הגעתי דווקא למגמת התיאטרון כי חשבו שאני יכולה לשחק בהפקות. היה לי קשה לעמוד במרכז ולא מאחורי הקלעים. עד היום אני חשה החמצה שלא פניתי לתחום מוקדם יותר ומגיעה לסמינר בשלה יותר".


את לימודי הקולנוע היא התחילה בשנת 2014 במכינה אקדמית, ואחריה הגיעו שלוש שנים אינטנסיביות של הפקה, יצירה וצילום (לצד עבודת מלצרות - בכל זאת סטודנטית). על סרט הגמר "ילד חוץ" היא עבדה עם צוות של שלושים סטודנטים במשך שנתיים. כדי להבין לעומק את התחושות ואת המורכבות של הנושא, היא נפגשה עם ילדי חוץ לשעבר שנשארו לחיות בכברי, חילקה שאלונים לילדי חוץ בעברם וערכה תחקיר בקרב אלה שהיו ילדים בתקופה המתוארת בסרט. פיינשטיין היתה אולי הסטודנטית הקיבוצניקית היחידה במגמה, אך עזרה לא צפויה הגיעה בדמות ראש מגמת הקולנוע בסמינר, ילד חוץ בקיבוץ בעצמו, שתרם לא מעט מניסיונו ועזר לה להבין טוב יותר איך עבדו אז הדברים.


איך נולד בכלל הרעיון לעשות סרט על סבא?
"סבי האהוב, שהייתי קשורה אליו מאוד, נפטר ב־2013. הוא היה בן 91, צלול וחד. זה היה קשה מאוד למשפחה שלנו. את הסרט הקדשתי לו".

שרי פיינשטיין. הסרט מוקדש לסבא


הסרט צולם כולו בגבעת ברנר, שחיבק בחום את פיינשטיין ואת הצוות שתיזז בין השבילים במשך ימים ארוכים. המקום לא נבחר במקרה, אלא רק אחרי שאותרו שם מבנים ישנים ומטע אבוקדו, אלה שמככבים לא מעט בתסריט המקורי על הקיבוץ בצפון. כל הניצבים המשתתפים בסרט הם סטודנטים מהסמינר, אבל את שמעון, הגיבור, היא ליהקה בתום סדרת אודישנים. מי שמשחק את סבה הוא שחקן תיאטרון ומורה למשחק בבית ספר תיכון.


לא עובר בשתיקה


פיינשטיין מציגה את המורה בסרט כמי שיודע להיות קשוח עם תלמידיו (כשצריך), אבל גם כאחד ששנתו נודדת אחרי עוד הסתבכות של בן טיפוחיו ובעקבות הקשיים עם בני הקיבוץ. היא לא מתייבשת להודות שבמציאות היו לסבה גם צדדים נעימים פחות. "סבא היה איש הומני ומורה נערץ להיסטוריה, אבל גם עקשן וקשה", היא מסבירה.


מאיפה הגיע שמעון לקיבוץ, ומה לו ולאלתרמן?
"בסרט שמעון מגיע מנתניה, ממשפחה קשת יום. אחד התחביבים שלו הוא לקרוא שירה, ושיריו של אלתרמן למעשה מסמלים לו בעקיפין את היהירות ואת הצביעות של החברה הקיבוצית".


ומה עלה בגורלו של אותו ילד חוץ במציאות?
"התברר לי שאותו חובב שירת אלתרמן נעשה ברבות השנים עבריין. הוא אפילו הגיע יום אחד לקיבוץ כדי לבקש כסף בעקבות עוד משבר שחווה, אחד מני רבים".


אם שואלים אותה מה החלום הבא שלה, ולאיזה נושא היא רוצה להפנות את הזרקור היצירתי שלה, התשובה אינה מפתיעה. "היסטוריה! ההיסטוריה העכשווית מעניינת אותי מאוד. סבא שלי היה מורה להיסטוריה ובעל תואר בתחום, בעלי לעתיד גם הוא מורה להיסטוריה, ואפילו גיסתי. אני, כמו שאני רואה את זה, מטפלת בהיסטוריה מצד אחר, וזה כנראה הכיוון גם בעתיד. בין השאר ארצה להמשיך לעבוד על הסרט שעוסק בקליטת ילדי צד"ל בקיבוצים ובתחילת דרכם בישראל בראשית שנות האלפיים".
בסרט "ילד חוץ" ניתן לצפות ביוטיוב וכן בפסטיבל כינרת לסרטים מהארץ והעולם ב־4 ביולי.