השם הנבחר - 'לה קולקטיב' - אומנם מדיף ניחוחות צרפתיים עזים, אבל הרוח הנושבת מיקב הבוטיק שהושק לפני שבועות ספורים בכפר מסריק היא דווקא קיבוצית ושיתופית למהדרין.

היקב בקיבוץ. המבנה העתיק שופץ

שבעה שותפים עומדים מאחורי חביות המיזם הפרטי, שהתמקם במבנה עתיק ומקושת גג. רק שלושה מהם מתגוררים בכפר מסריק ובעין המפרץ, אבל כל אחד נותן מכיסו לקופה המשותפת, וכולם בוצרים ומתסיסים את האדום והלבן הזה בלי מטרות רווח מול העיניים ובלי יומרות לעלות על שולחנות של מסעדות גורמה. הם וחבריהם, וגם אורחי אתר התיירות של כפר מסריק, טועמים מהיינות, משבחים את טעמם, ולפעמים גם קונים בקבוק או שניים.

ב'לה קולקטיב' מייצרים רק אלפיים בקבוקים בעונה, ואין להם כוונה לחרוג מעבר למניין הזעום הזה.
מאחורי היקב הציורי שעיצבה בכישרון חברת עין המפרץ עדה פלור, עומדים יהודה פלור (בעלה) ובנם חן, ואיתם עוד חמישה אוהבי יין.

אבל ההתחלה הייתה צנועה הרבה יותר. בשנת 2015, ברגע שיצא יהודה פלור לגמלאות, הוא שמע במקרה על קורס של מט"י (המרכז לטיפוח יזמויות) גליל המערבי, העומד להיפתח בעכו. הוא התקשר לחן, בנו הבכור, והציע לו להצטרף אליו לקורס. ההזמנה של האב נענתה, והשניים הפשילו שרוולים והתייצבו ללימודים. במשך חודשים ארוכים שמעו, ראו ולמדו כל מה שניתן על ייצור יין, הן ברמה העיונית והן במישור המעשי.

עדה ויהודה פלור. המחמאות היו מקיר לקיר

את הקורס הוביל יפתח פרץ, היינן הראשי של 'כרמל' ובעבר היינן הראשי של יקבי 'בנימינה' - עובדה שהשפיעה כנראה על הרמה הגבוהה. "הקורס היה מקצועי יותר ממה שחשבנו, וכלל עשרות שעות אקדמיות", נזכר פלור. "במסגרת הלימודים ייצרנו חבית יין משלנו עם ענבי קברנה סוביניון. מביני יין נתנו לנו חוות דעת מופלאות וביקשו לדעת את סוד הייצור, אבל אנחנו רק מילאנו אחר ההוראות. בתוך כך התיידדתי עם כמה חבר'ה שמאוחר יותר הפכו שותפים שלנו ליקב הקולקטיבי. כולנו באנו מאהבת היין והעיסוק בו, ולא מרצון לעשות כסף. חן ואני באנו מעין המפרץ, היה חבר מכפר מסריק, אחד מנהריה, שניים מטבעון ואחד מזיכרון יעקב.

במשך שנתיים, עד 2017, עשינו יין ביקב של מט"י, שאת שירותיו שכרנו, ואחר כך יצאנו לדרך עצמאית בכפר מסריק. הניסיונות שלנו לייצור יין הוגדרו 'פצצה' בקרב טועמי היין. שיפצנו מבנה עתיק ששימש בית אימון, והגענו להסכמה עם הקיבוץ על תשלום שכירות ושימוש בחשמל ובמים.

"ב־2018 התחלנו לייצר יין במקום הנוכחי, מתוך החלטה עקרונית שלא למכור אותו החוצה אלא רק להצדיק קיום כלכלי. כך אנחנו נוסעים לבצור ענבים בכפר דניאל וברמת דלתון, ומייצרים בין ארבעה לשמונה סוגי יינות".

וכל זה לצד קולגות מעין המפרץ שהקימו גם הם יקב בוטיק.
"נכון מאוד. היקב שלהם הוא 'אח בוגר' ליקב שלנו, ושמו 'שיחור לבנת', כשמו העתיק של נחל נעמן הסמוך. זו אולי קנאת סופרים, או קנאת יצרני יין, אבל הכול ברוח טובה. לשני המקומות צריך להגיע במיוחד. לא תמצאו אותנו במסעדות או בחנויות היין. סדרות הייצור שלנו זכו לשמות ייחודיים. בשנת 2016 ייצרנו סדרה על פי עונות השנה. יין אביב המעולה חוסל מייד, ומסתיו, חורף וקיץ נותרו כמה עשרות בקבוקים. סדרה נוספת מבציר 2017 קיבלה שמות כמו ימה, קדמה, צפונה, ונגבה והיה גם יין בשם שושנת הרוחות.

מה היה בפתיחה הרשמית של היקב בכפר מסריק?
"היה פשוט מדהים. באו חברים שלנו שהזמינו חברים שלהם שהזמינו חברים ןכן הלאה. הגיעו יותר ממאתיים איש, ולא היה אחד שלא קנה בקבוק. המחמאות היו מקיר לקיר. מאז יש עלייה לרגל, גם כדי לראות את העיצוב של עדה אשתי, ובכפר מסריק זה חלק מענף התיירות. פעם בשנה אנחנו, השותפים ליקב, מתכנסים כדי לטעום את הבציר החדש. מעניקים ניקוד, אוכלים ושותים, ולפי זה מחליטים מה לייצר וכמה. כרגע אנחנו בעיצומו של בציר 2019, וקשה לדעת מה יהיה הטעם של היינות".
אז כול העבודה שלכם וההשקעה הן לשם הנשמה?
"ממש כך, ולתפארת הקולקטיב הקיבוצי".